ת"א 37728-08-13 הניה נ' לתרבות ספורט באשדוד בע"מ ואח'

התובעת, ילידת 1955, הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לה בתאונת עבודה ביום 24.11.2011.

נוכח פער משמעותי בין חוות דעת הצדדים, כאשר מומחה התובעת קבע נכות צמיתה בשיעור של 19%, ומומחה הנתבעת קבע כי לא נותרה כל נכות צמיתה - הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה יוגשו תחשיבי נזק על יסוד נכות צמיתה של 7.5%.

בד בבד עם הגשת הסכמה זו, ביקשו הצדדים לקבל הצעת פשרה בכתב, אף שמדובר בתביעה נזיקית רגילה ולא בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

עיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת ובתחשיבי הנזק שהגישו הצדדים, והבאתי בחשבון, בין מכלול השיקולים, גם את השיקולים הבאים: באשר לחבות - הבאתי בחשבון את כל טענות הצדדים – לרבות טענת התובעת בדבר מדרגה שבורה והעדר הנעלה הולמת, ולרבות טענת הנתבעות להעדר כל עדות תומכת, טענה כי מדובר בסיכון רגיל, כי ישנם במקום פסים למניעת החלקה, וכי לחלופין קיימת אחריות תורמת משמעותית ; באשר לנזק - מדובר בנכות בשיעור מוסכם של 7.5% בגין נזק בכתף, כאשר התובעת טענה כי נכותה התפקודית גבוהה מהנכות הרפואית, ואילו הנתבעות טענו, כי מדובר בנכות מינורית, בעבר רפואי קודם, בתובעת כבת שישים ובהעדר מגבלה של ממש ; התובעת נעדרה מעבודתה למשך 91 יום (בהם נעשה שימוש בימי מחלה ובימי חופשה) לאחריהם חדלה מכל עבודה.

נוכח מכלול השיקולים, הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה היא לקבוע נזק כדלקמן:

• בגין נזק שאיננו נזק ממון – 25,000 ₪.

• בגין הפסדי שכר לעבר – 32,000 ₪.

• בגין הפסדי שכר לעתיד – 36,000 ₪.

• בגין עזרה והוצאות לעבר ולעתיד – 10,000 ₪.