ת"א 37718-06-15 מסיקה נ' כהן צוברי ואח'

1.לפניי תביעה כספית, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 28.05.2015 בין כלי רכב, מ"ר 86-682-52 תוצרת פרארי (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 68-771-12 תוצרת סוזוקי (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.לטענת התובע, האחריות לקרות התאונה חלה על נהגת רכב הנתבעות אשר פגע ברכבו מאחור, בעודו במצב עצירה למופע אור אדום ברמזור, וגרמה לו לנזקים בחלקו האחורי.

ראשי הנזק של התביעה מחולקים כדלקמן: בגין תיקון הרכב, על פי חוות דעת שמאי רכב, בסך של 6,956 ₪; שכ"ט שמאי בסך 2,660 ₪, ירידת ערך, על פי חוות דעת שמאי, בסך 128,739 ₪. כל ראשי הנזק כוללים מע"מ בשיעור 18%.

3.מנגד, טוענות הנתבעות, כי דין התביעה נגד הנתבעת 1 להידחות על הסף מאחר שהנתבעת 2 היא שנהגה ברכב הנתבעות בעת קרות התאונה, כך שבין הנתבעת 1, שהינה הבעלים של רכב הנתבעות, לבין התובע אין כל יריבות.

יתירה מזאת, מכחישות הנתבעות את נסיבות קרות התאונה וטוענות כי התאונה נגרמה בעטיה של עצירת פתע מצדו של התובע. בעקבות כך, נהגת רכב הנתבעות בלמה את רכב הנתבעות, אלא שהיא לא הצליחה לעצור את רכבה באופן מוחלט ורכב הנתבעות פגע קלות ברכב התובע מאחור.

עוד מתנגדות הנתבעות להיקף הנזק הנטען, ובכלל זה, לשוויו של רכב תובעת לשיעור ירידת הערך שנגרם לו כתוצאה מהתאונה, הכל בהתאם לשומה הנגדית שצורפה לכתב ההגנה מטעמן.

4.למעשה, המחלוקת המוגדרת על פי כתבי טענות הצדדים היא הן לעניין האחריות בגין התאונה, והן לעניין היקף הנזק.

5.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שחלקה הראשון נכתב בכתב ידו של מותב זה וחלקה השני הוקלט על ידי חברת הקלטות והועבר לתיק בית המשפט.