ת"א 37695-10-16

בפני בקשה מתאריך 19/6/17 לביטול פסק דין המורה על מחיקת התביעה מחוסר מעש ובגין אי תשלום אגרה, פסק דין אשר ניתן כנגד התובע בתאריך 6/2/17 (להלן: "פסק הדין").

1.בתאריך 28/10/16 הגיש התובע כנגד הנתבעים תביעה בגין נזקי גוף אשר לטענתו נגרמו לו בתאונת עבודה.

2.בתאריך 12/12/16 הגיש התובע בקשה לפטור מתשלום אגרה. בהחלטה מתאריך 12/12/16 הורה בית המשפט (כב' השופטת אייזנברג) לתובע ובטרם תועבר הבקשה למתן תגובה, להגיש הבקשה בהתאם להוראות תקנה 14 לתקנות בימ"ש (אגרות), 2007 ולרבות להבהיר בתצהיר התומך בבקשה, כיצד הוא עומד בתשלום שכ"ט ב"כ.

3.בתאריך 12/1/17 ניתנה החלטה ע"י בית המשפט, לפיה התובע לא טרח להגיש הבקשה בהתאם להחלטה מיום 12/12/16 הנ"ל וכן לא שילם האגרה ועל כן ניתנת לו ארכה בת 20 יום בטרם תימחק התביעה מחוסר מעש ובגין אי תשלום אגרה.

4.בתאריך 6/2/17 ובהמשך להחלטה מיום 12/1/17, ניתן פסק דינו של בית המשפט לפיה נמחקת התביעה. פסק דין זה הוא אשר מבוקש ביטולו במסגרת הבקשה עסקינן.

5.במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין והתצהיר התומך בה, המבקש טוען כי היה טרוד בטיפול

באימו ז"ל ונבצר ממנו להגיע למשרד ב"כ להמציא לו המסמכים אשר נדרשו ממנו. מאוחר יותר טוען המבקש, היה טרוד בקשיים משפחתיים אחרים ולרבות בטיפול באביו הסובל ממחלות קשות, דבר אשר עיכב הנפקת המסמכים הדרושים לב"כ ולא נבע, חס וחלילה מהתעלמות מקיום החלטות בית המשפט או זניחת תביעתו.

6.המבקש הוסיף וטען כי בעזרת בני משפחה יש ביכולתו להשיג חוות דעת רפואית לצורך חידוש הליכי התביעה. בנוסף הצהיר כי מימון שירותיו של ב"כ נעשה במגרת הסכם עימו, תלוי תוצאה בתביעה ובזכותו של ב"כ לגבות אחוזים מהפיצוי אשר ייפסק לטובתו.