ת"א 3768-08-08 עמותת "אדם טבע ודין" ואח' נ' משרד התשתיות/מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ ואח'

לפני בקשה לפסיקת הוצאות בהמשך להחלטתי למחיקת התובענה כנגד המבקשת, הנתבעת 1 – החב' הלאומית לדרכים בישראל (ולהלן:הנתבעת).

הצדדים הגישו טיעון בכתב לעניין הוצאותיהם.

בתמצית יצוין כי עניינה של התביעה היה בעתירתם של התובעת, עמותה רשומה הפועלת בין היתר למניעת מפגעים סביבתיים ו – 6 מתושבי רח' ההסתדרות בעפולה, לסלק מפגעי רעש, רעידות וזיהום אוויר העולים מהכביש העובר ברחוב ההסתדרות. התובעים טענו כי מפגעים סביבתיים אלה נוצרו לאחר סלילת כביש עוקף עפולה (המשכו של כביש 65) על ידי הנתבעת, בשלו נותבה לרחוב ההסתדרות תנועת כלי רכב רחבת היקף והרחוב הפך מסביבה שקטה ומטופחת לרחוב רועש סואן ואיכות חייהן ובריאותן של משפחות רבות בשכונה נפגעו מכך.

התביעה הוגשה במקורה גם כנגד המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה (נתבעים 3 ו-4) ואולם, ביום 10.7.11 הסכימו התובעים למחיקת התובענה כנגדם. ביום 22.2.15 נמחקה אף הנתבעת מהתביעה וההליך נמשך כנגד עיריית עפולה בלבד (הנתבעת 2).

ביום 13.7.15 ניתן פסק דין סופי בתובענה וזאת בהסכמת הצדדים בגדרו התחייבה הרשות המקומית (עיריית עפולה) בין היתר לסלול את הכביש באספלט שקט וכן לעשות למען הפחתת מהירות הנסיעה ברחוב.

לטענת התובעים, אין לחייבם בהוצאות בגין צירופה של הנתבעת להליך. הנתבעת היא זו אשר סללה את מקטע כביש 65 אשר עוקף את העיר עפולה וזאת מבלי לסיים את סלילתו כמתוכנן ע"פ תוכנית ג/7346 אשר נערכה ביוזמתה שלה. סלילה חלקית זו גרמה להסטת התנועה לרח' ההסתדרות אשר הפך למעשה למקטע המחבר בין שני חלקי כביש 65 שבאחריות הנתבעת.

הנתבעת יכולה הייתה לצפות את השפעות הסלילה החלקית של הכביש העוקף ולא עשתה דבר על מנת למנוע או להפחית את המפגעים הנובעים מהסטת התנועה לרחוב ההסתדרות. לנתבעת שיקול דעת נרחב במסגרת התקציבים המועברים אליה והיא זו שבחרה בסלילת המקטע באופן שהביא לעומסי תנועה ברחוב.

זאת ועוד, לנתבעת חובה בהתאם לסע' 9 לתוכנית ג/7346 לבצע מסמך אקוסטי למקטעי כביש 65 הנסללים על ידה וכן להציע וליישם פתרונות אקוסטיים לאורך הכביש. תושב עפולה אשר נפגע מרעש הנובע מכביש עוקף עפולה זכאי לדרוש כי הנתבעת תפעל להתקנת אמצעי הפחתת רעש מהכביש. את גרסת הנתבעת כי תושבי רחוב ההסתדרות חיצוניים להסדר זה, יש לדחות.

זאת ועוד, צירופה של הנתבעת יחד עם משרד התחבורה הביא לקידום סלילתו של ה"עוקף הקטן", באופן שהביא לפתרון הסוגיה אף כי לא באופן מלא. עדותו של העד מטעם הנתבעת, אף היא תרמה רבות לניהול ההליך ולבירור נסיבות יצירת המטרד.

מנגד, טוענת הנתבעת כי יש לחייב את התובעים בהוצאות משמעותיות לטובתה, וזאת מאחר שאלה בחרו לצרפה ולהמשיך בניהול ההליך נגדה, על אף שכבר בראשיתו עמדה על כך שאיננה צד רלוונטי לתובענה. אף לאחר מחיקת הנתבעים 3-4 לא מצאו התובעים למחוק את הנתבעת שהינה זרוע מבצעת בלבד וממילא איננה אחראית לכבישים עירוניים. מכאן, לאור התנהלותם של התובעים וההליכים הרבים שהתנהלו עד כה וההשקעה שנדרשה מהנתבעת, מן הראוי לחייב את התובעים בהוצאות משמעותיות.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, לא מצאתי שיש לעשות צו להוצאות למי מהצדדים.

עילת התביעה כנגד הנתבעת כמי שלכאורה יצרה את המפגע הנטען בשל הסלילה החלקית של הכביש הייתה טעונה בירור עובדתי ומשפטי אשר לא הושלם. לעניין מידת הרלוונטיות שלה להליך ראה אף עמדתה של הנתבעת 2 (כך בפרוטוקול מיום 10.7.11 ומיום 11.9.11).

במסגרת ניהול ההליך הושהה בירורה של המחלוקת עד להשלמת סלילתו של ה"עוקף הקטן" זאת מתוך הבנה כי השלמת הסלילה עשויה להסיר חלק ניכר מהמפגע הנטען על ידי התובעים ולייתר את המשך ההליך.

סלילת הכביש נמשכה עת רבה ורק ביום 17.6.2012 הודיעה הנתבעת 2 על פתיחתו לתנועה. בד בבד אכן נטען כי פתיחת הכביש הביאה להסטת תנועת הרכבים מרח' ההסתדרות ובכך מתייתר המשך ניהול ההליך.

סופו של דבר, נוכח עמדת התובעים כי המפגע לא סולק כליל (ראה עמדתם מיום 1.7.12), מונה על ידי בית המשפט המהנדס אלכס צוקרמן כמומחה מטעם בית המשפט לצורך בחינת קיומו ועוצמתו של מפגע רעש ברחוב. יחד עם זאת, לאחר הגשת חוות הדעת ותצהירים מטעם הצדדים, הסכימו התובעים עם העמדה כי לאחר פתיחת הכביש אחריות הנתבעת למפגעים הסביבתיים פוחתת וכי למעשה רח' ההסתדרות באחריות הרשות המקומית. בנסיבות אלה התקבלה ההחלטה למחיקת הנתבעת.