ת"א 37650-02-13 עמיר את ערן הובלות בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

לפניי בקשת הנתבעת מס' 2 (להלן: "איתוראן"), לדחות את העיון בהקלטות ובתמלילי ההקלטות של שיחות בין התובעת לבין נציגי איתוראן, עד לאחר סיום פרשת התביעה.

זוהי תביעה כספית לתשלום תגמולי ביטוח ונזקים עקיפים שנגרמו לטענתה של התובעת בגין אירוע גניבת מערבל בטון שהיה בבעלותה.

הנתבעות הן חברת הביטוח (הנתבעת מס' 1), שביטחה את מערבל הבטון בביטוח מקיף במועדים הרלבנטיים לאירוע, ואיתוראן, שהתקינה במערבל מערכת איתור פעילה בהתאם לדרישות חברת הביטוח.

חברת הביטוח דחתה את הדרישה לתשלום תגמולי ביטוח, לאחר שהתברר כי מערכת האיתור לא הייתה פעילה, לאור טענת איתוראן כי דמי המנוי לא שולמו. התביעה הוגשה נגד חברת הביטוח ונגד איתוראן, כאשר לטענת התובעת, לא ידעה כי מערכת האיתור אינה פועלת. כן טוענת התובעת, כי אילו פעלה איתוראן לאיתור מערבל הבטון מיד כאשר פנתה אליה התובעת, ניתן היה לאתרו. איתוראן טוענת, כי התובעת לא שילמה את דמי המנוי עבור השירות, על אף פניות חוזרות ונשנות אליה, וכי אם יתברר שהתובעת לא ידעה אודות ניתוק המערכת, תהיה תביעתה כנגד המבטחת, ולא כנגדה.

עניינה של הבקשה שלפניי בהקלטות המצויות בידי איתוראן, והמתעדות את שיחות הטלפון השונות שבוצעו על ידי מי מטעם התובעת אל המוקד הטלפוני. הקלטות אלו צוינו בגילוי המסמכים של איתוראן. עם זאת, לטענתה, יש לדחות את מועד העיון במסמכים אלו, עד לאחר סיום פרשת התביעה, שכן ישנן סתירות מסוימות בין גרסת התובעת, כפי שהיא מפורטת בכתב התביעה, לבין הדברים המתועדים בתמלילי השיחות. אם תעיין התובעת בתמלילים לפני הגשת תצהיריה, תוכל להתאים את גרסתה לתוכן התמלילים. לטענת איתוראן, באיזון שבין זכותה של התובעת לעיון מוקדם במסמכים לבין האינטרס של גילוי האמת, גובר האחרון. איתוראן סומכת טענותיה על "הלכת סוויסה" הידועה (רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת היישוב, פ"ד נה(1) 515), וטוענת כי זו חלה על כל מסמך אשר הנתבע רוצה לעמת את התובע עם תוכנו, לאו דווקא דו"חות חקירה. כן מפנה איתוראן לשורת החלטות אשר הורו על דחיית העיון במסמכים כפי שמתבקש כאן.

יצוין כי תמלילי השיחות נמסרו לעיון ביהמ"ש בלבד, בשלב זה, לצורך הכרעה במחלוקת אודות מועד העיון במסמכים אלו.

התובעת מתנגדת לדחיית העיון. לטענתה, מטרתו של הליך גילוי מסמכים הינה ניהולו של משפט ב"קלפים גלויים", כאשר לכל צד תינתן אפשרות להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד. עוד נטען על ידה כי עצם המצאת ההקלטות לידיה לא יפגע בחשיפת האמת, שכן כל טענותיה פורטו כבר בכתב התביעה ובתצהיר תשובות לשאלון, ומשנתבעת 2 כבר טוענת כי קיימת סתירה בין מה שנאמר בהקלטות לבין כתב התביעה, הכיצד תוכל לשבש גרסתה? באשר לפסיקה שצורפה לבקשה, טוענת התובעת, כי רובה ככולה מתייחסת למקרים בהם ההקלטות נעשו ע"י חוקר פרטי ולצורכי משפט, ולא במהלך העסקים הרגיל, כבמקרה שלנו.

בתגובה לתשובה נאמר כי זו הדרך להגיע לאמת.

כלל הוא כי רלבנטיות של מסמך לצורך גילויו רחבה יותר מאשר לצורך הצגתו כראיה במשפט, ולפיכך על כל צד לגלות את כל המסמכים הרלבנטיים שבידיו, בין אם הם "מועילים" לו ובין אם הם "מזיקים". הכלל הוא "משחק בקלפים גלויים" וללא הפתעות. עם זאת מטרת גילוי המסמכים היא להביא לחקר האמת, ואם סבור ביהמ"ש כי גילוי המסמכים במקרה מסוים לא ישרת את מטרה זו, הרי שיש לו שיקול דעת שלא להתירו. במקרים המתאימים, ניתן לדחות את העיון במסמך שבמחלוקת עד לאחר סיום פרשת התביעה, לרבות החקירות הנגדיות, וזאת אם ביהמ"ש סבור שהגילוי המוקדם של אותו מסמך עלול לסייע בידי בעל הדין לשבש את הראיות, או להתאים את גרסתו לעובדות העולות מהמסמך.