ת"א 37512-07-14 חיאדרה נ' אלבז רביבו

בפניי בקשה לביטול החלטתי מיום 22.7.14.

בהחלטתו מיום 24.7.14 דחה השופט רובס את בקשת המבקש לקיים דיון בבקשה במהלך הפגרה, והורה למשיבה להגיש תגובה לבקשה לביטול ההחלטה.

המשיבה הגישה תגובה שבה הביעה התנגדותה לביטול ההחלטה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות הן מחוסר סמכות והן לגופו של עניין.

ההחלטה שביטולה מבוקש ניתנה במהלך דיון במעמד הצדדים, שבו נכח בא כוחו של המבקש. אין מדובר, איפוא, בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד, ולכן איני מוסמכת לבטלה. הדרך להשיג על החלטה זו הינה בהליך ערעור מתאים. די בכך על מנת לדחות את הבקשה.

למעלה מן הצורך אציין כי גם לגופו של עניין דין הבקשה להידחות.

כידוע, ההלכה הפסוקה קובעת כי מי שפונה לבית המשפט בבקשה לסעד זמני חייב לגלות בבקשתו את כל העובדות הרלבנטיות (ראה: רע"א 8113/00 דפנה שפר ואח' נ' תרבות לעם (1995) בע"מ ואח', פ"ד נה(4) 433 (2001) בפסקה 11 להחלטה, רע"א 1565/95 סחר ושרותי ים בע"מ נ' חברת שלום וינשטיין (19.12.00) בפסקה 2 לפסק דינו של השופט טירקל). במקרה זה די לעיין במסכת העובדות הנוגעת לרכב נשוא הבקשה, כפי שהיא מפורטת בהחלטתה של השופטת חן-ברק מיום 20.7.14 בתא"מ 7532-07-14 (להלן: "התיק הנוסף"), על מנת להיווכח כי מסכת עובדות זו אינה מפורטת בבקשה. המבקש טוען כי הזכיר את התיק הנוסף בסעיף 6 לבקשה. אלא שעיון באותו סעיף מצביע על כך שלא מפורטות בו העובדות המתייחסות לרכב. המבקש טוען עוד, כי צרף את כתב התביעה בתיק הנוסף לתביעתו. דא עקא שגם בכתב התביעה לא פרש המבקש את התשתית העובדתית הרלבנטית. כל שצוין בסעיף 2 לכתב התביעה הוא שהמבקש למד שהמשיבה היא פקידה מתביעה שהגישה נגד גיסו, עו"ד מוניר חוטבא, היא התביעה בתיק הנוסף.

המבקש טוען עוד, שהסעד הזמני שהתבקש הינו להורות למשיבה לאפשר לו להעביר את הרכב טסט ולבצע רישום מנוע, בעוד שבתביעתו העיקרית הוא עותר להורות למשיבה לאפשר לו להעביר את הבעלות ברכב על שמו. ואולם אף שלכאורה אין זהות בין הסעדים, הרי שההכרעה בשאלה אם למבקש זכות להעביר את הרכב טסט ולבצע רישום מנוע מצריכה הכרעה בשאלת הבעלות ברכב, ולכן בפועל אין מדובר בסעדים שונים, שהרי הזכות להעביר טסט ולרשום מנוע נגזרת מזכות הבעלות.

זאת ועוד: גם אם, כטענת המבקש, אין זהות בין הסעדים, הרי שמן הדין לדחות את בקשתו. הסעד הזמני המבוקש בתביעה הינו צו עשה. בפסיקה נקבע שראוי שסעד מסוג זה ינתן במקרים חריגים בלבד, רק כאשר נוכח בית המשפט, כי התערבותו חיונית לשם מניעת נזק שעלול להיגרם, ולא ניתן יהיה לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם (ראה: רע"א 5843/05 איגוד ערים לאיכות הסביבה נ' שרון דן השקעות (13.12.05)). מקרה זה אינו בא בגדרם של מקרים אלה.

אציין עוד כי המבקש בחר שלא להצטרף להליך בתיק הנוסף, אלא להגיש נגד המשיבה תביעה נפרדת. ואולם לא ניתן להתעלם מן העובדה שעד למסירת הרכב למבקש הוחזק הרכב על ידי עו"ד חוטבא, גיסו של המבקש, שנגדו מתנהלים הליכי פשיטת רגל במסגרת פש"ר 57738-06-13 (ראה המסמכים שצרפה המשיבה לבקשתה לדחיית מועד דיון – בקשה מס' 2 בתיק). מכאן שלכאורה ההכרעה בסוגיית הבעלות ברכב אינה בין המבקש לבין המשיבה בלבד.