ת"א 37338-12-14

עניינה של תביעה זו במחלוקת שכנים בנוגע לאחריות הנתבעים לנזקי רטיבות בקיר סלון דירת התובעת הנמצא בצמוד לחצרם של הנתבעים.

תמצית העובדות וטענות הצדדים

1. התובעת היא בעליה של דירת מגורים בתל-אביב. הדירה הינה בית קרקע ולה חצר. הנתבעים הינם הבעלים של דירה השוכנת במגרש הצמוד לדירת התובעת.

2. לטענת התובעת, בעקבות פעולות הגבהת הקרקע וריצוף שביצעו הנתבעים בחצרם החלה לסבול מנזקי רטיבות בקיר סלון ביתה הצמוד לחצר. בסופו של הליך, לא הכחישו הנתבעים אף כי בלשון רפה, כי אכן נגרמו נזקי רטיבות לתובעת בעקבות פעולות שביצעו בחצרם ( ואולם טענו, בין היתר, שקיר התובעת בנוי בלא היתר, תוך הגבהת הגדר המפרידה בין החצרות ואין לה להלין אלא על עצמה, שכן לו היה הקיר בנוי בהתאם למתווה המותר, שאז היה אמור להיות מרוחק מקו האפס בין החצרות לפחות 2-3 מטרים וככל שכך היה לא היה נפגע כתוצאה מפעולותיהם, כפי שחצרות השכנים האחרות לא נפגעו. הנתבעים הוסיפו, שהתובעת היא זו האחראית לפעולות האיטום של הקיר שנמצא בבעלותה ואין לה להלין אלא על עצמה, מה גם שהתובעת מתיימרת להגביל את השימוש של הנתבעים ברכושם, שעה שהיא שוכנת במבנה שנבנה באופן לא חוקי.

3. הצדדים תמכו טענותיהם בחוות דעת מטעמם, כאשר לשם הכרעה במחלוקת מונה מומחה מטעם בית המשפט, אשר קבע, כי אכן פעולות הנתבעים גרמו לרטיבות והציע מתווה לתיקון הליקויים.

4. לדאבוני, לא ניתן היה להביא את הצדדים להידברות ביניהם ולפיכך נשמעו הוכחות בתיק, כאשר בפרשת התביעה העידו התובעת ובתה ובפרשת ההגנה הנתבע ועד מטעמו. כמו כן, נחקר המומחה מטעם בית המשפט. הנתבעת-2, בחרה שלא להגיש תצהיר ולא להעיד. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה ועתה הגיע שלב מתן פסק הדין. אפתח בביסוס המסד העובדתי שהוכח, ולאחר מכן אדון בטענות הצדדים.

5. אעיר כבר כאן, כי במהלך ניהול ההליך, הופרד הדיון בהודעה לצד שלישי שהוגשה נגד העירייה, חרף זאת באת כוח העירייה נכחה בכל הדיונים ובסיום שמיעת הסיכומים ביקשו הנתבעים למחוק את ההודעה לצד ג' שהוגשה נגד העיריה ללא צו להוצאות ואלו העיריה עומדת על הוצאותיה. משכך, אדון גם במחלוקת זו.

   מסכת הראיות שהוגשו ונשמעו

6. לאחר הגשת ושמיעת הראיות בתיק, התבהר המסד העובדתי הנדרש להכרעה בתביעה, כאשר מירב העובדות, הלכה למעשה, אינן יכולות להיות שנויות כלל במחלוקת.