- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 3733-02-10 מדינת ישראל נ' קטיגיארו ואח'
|
ת"א בית משפט השלום אשדוד |
3733-02-10
20.10.2015 |
|
בפני סגן הנשיא: גיל דניאל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעת: מדינת ישראל |
נתבע: זאב לופו קטיגיארו |
| פסק דין | |
התובעת, מדינת ישראל באמצעות מינהל מקרקעי ישראל (להלן – המינהל), כיום: רשות מקרקעי ישראל, הגישה תביעה לסילוק יד של הנתבע משטח מקרקעין הידועים כחלק מחלקה 29 בגוש 470, הנמצאים באזור התעשייה באשדוד (להלן – המקרקעין).
על פי טענת התובעת בכתב התביעה, הנתבע מפעיל בית עסק אשר פועל במקרקעין הסמוכים למקרקעי התובעת, ומהן מתבצעת פלישה למקרקעי התובעת.
התביעה הוגשה גם נגד נתבעים נוספים, הבעלים של המקרקעין הסמוכים אשר מהם שכר הנתבע את המושכר המצוי במקרקעין הסמוכים, בטענה לפיה התירו לנתבע לבצע את הפלישה למקרקעי התובעת.
ההליך נגד יתר הנתבעים הסתיים, והדיון נערך בתביעה שהוגשה נגד הנתבע.
לטענת התובעת בכתב התביעה, הפלישה שבוצעה על ידי הנתבע למקרקעי התובעת התגלתה בדו"ח פיקוח מיום 24.01.08, אולם גם לאחר מסירת התראה לנתבע, נמנע הנתבע לפנות את מקרקעי התובעת, והוסיף להחזיק בהם שלא כדין.
לפיכך התובעת עתרה למתן צו המורה לנתבע (וכן לנתבעים הנוספים אשר עניינם נדון) לסלק את ידו ולפנות את מקרקעי התובעת, ולהחזירם לחזקתה של התובעת.
התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר. הנתבע טען בבקשה למתן רשות להגן כי בשנת 1986 שכר מקרקעין לצורך הפעלת בית עסק לתיקון שקי בד ומשטחים. הנתבע טען כי הגשת התביעה על ידי התובעת נגועה בשיהוי העולה עד כדי הסכמה שבשתיקה לזכויות הנתבע במקרקעין.
הנתבע טען כי הוא עושה שימוש בנכס המושכר ובמקרקעין מאז שנת 1986, כאשר אלו משמשים אותו בין השאר גם לאחסון שקים ומשטחים. לטענת הנתבע, בשנת 1994 בוצעה פרצלציה של אזור המקרקעין, וכמו כן בשנת 1995 בוצעה הפקעה של חלק מהשטח לטובת חברת "קו צינור אילת-אשקלון", ולפי גרסתו, קו הצינור גובל עם הגדר הבנויה ושטח המקרקעין נשוא כתב התביעה.
לטענת הנתבע, במשך שנים רבות התובעת וכל הגורמים השונים הקשורים לשטח המקרקעין ידעו היטב על הימצאותו של הנתבע במקרקעין, ועל כך שהנתבע גידר את המקרקעין ומשתמש בהם לצרכי אחסון. אף אחד מאותם גורמים מעולם לא טען כנגד הנתבע בעניין ישיבתו במקרקעין. רק לאחר שנים רבות בהן החזיק במקום פעלה התובעת בהליכים נגדו.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
