ת"א 37319-07-11 עלי אנסארי ואח' נ' עמותת הכנס הלאומי רוחני של הבאהים של ארה"ב סניף ישראל

אכן הביקור במקום נועד לשם התרשמותי ממנו. אזכיר שעניין זה עבר מספר מהלכים:

1.סיור ראשון שלא יצא לפועל.

2.לאחר מכן הגיעו הצדדים לידי הסכמה שאבקר בשטח ללא נוכחותם בהתאם לנוסח הבא: "אנו מסכימים כי בית המשפט יערוך ביקור התרשמות במקום מבלי שהצדדים יהיו נוכחים מבלי שיערך פרוטוקול כאשר הביקור יתואם מראש עם נציגי הבהאיים ותתלווה לבית המשפט במהלך הביקור גב' נאדה רסטגר" (עמ' 77, פרוטוקול מיום 14.11.13).

3. כאשר הוצאה על ידי הודעה ביום 11.11.14 לפיה אני מתכוון לבקר במקום ביום 18.11.14 חזר בו, כפי הנראה, ב"כ התובעות מההסכמה הקודמת לכשנודע לו שיהיה נציג אחר של הבהאיים במקום. כיוון שלהסכמה לא ניתן תוקף של החלטה – עם מתן ההודעה היא למעשה בוטלה.

4.בעקבות כך, הוצאה על ידי הודעה לפיה רשאים נציגים של הצדדים להיות נוכחים בעת הביקור, כאשר לא הגבלתי את זהותם. היות שהביקור התקיים בנוכחות צדדים נערך כפי שמתחייב פרוטוקול.

5.במאמר מוסגר אציין למען הסדר כי העוזרת המשפטית ניסתה לבקשתי להקדים את שעת הסיור ולצורך כך התקשרה לשני המשרדים. משרדו של עו"ד שרויאר הביע מוכנות לבדוק עם הנציגים במקום אם הדבר אפשרי ואולם, עו"ד ברינט הודיע שאינו יכול להקדים. בשיחת טלפון נוספת עם משרדו של עו"ד שרויאר הודיעה העוזרת המשפטית כי שעת הסיור תשאר כפי שנקבעה מפאת כך שעו"ד ברינט אינו פנוי בשעה מוקדמת יותר.

5.בסיכומם של דברים, איני שותף לעמדתו של ב"כ הנתבעת ולמסקנותיו. ראשית, במישור העובדתי, לא קבעתי או הגבלתי באשר למי מהצדדים יהיה נוכח בסיור; שנית, כפי שצויין בפרוטוקול, עו"ד ברינט ממילא פרש מן ההשתפות בסיור בשלב ההתחלתי, ולא נטל ברובו חלק כאשר העדיף להשאר באי הבהאא-אללה (כפי שצויין בפרוטוקול), ופגשתי אותו שוב רק בשער היציאה מן הגנים. באשר לדברים שנרשמו מפיו של השמאי פרמינגר, לתפיסתי הוא חזר על דברים שממילא נכתבו בסיכומים ובחוות דעתו ולא מצאתי שהם מהווים תוספת ראיות.

6.מכל מקום, תכלית הסיור וערכו הבלעדיים היו לדידי במתן אפשרות עבורי להתרשם מן המקום באופן בלתי אמצעי.

7.הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ג' כסלו תשע"ה, 25 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: