ת"א 37232-07-13 שקד נ' הטירה בשדות מיכה בע"מ ואח'

ביום 18.07.13 הגישה התובעת תובענה בגין נזקי גוף שנגרמו לה ביום 07.07.11 במהלך שהותה אצל נתבעת , שהינה חברה המחזיקה בוילה המשמשת לארוח ולינה.

לטענת התובעת, בבואה להיכנס לחדר הנוחיות, ניגפה רגלה במדרגה שלא נראתה לעין כאשר על גרם המדרגה היה מים, בהם לא ניתן היה להבחין עקב צבע הריצוף וחוסר תאורה מספקת ומשכך נפלה.

מעיון בתיעוד רפואי שצורף עולה כי היה חשד לשבר בכף היד ולכן הושם סד גבס. בדיקת C.T. שבוצעה העלתה כי אין עדות לשבר. התובעת לא צירפה לכתב התביעה חוות דעת מטעמה.

לפני בקשת התובעת ליתן פסק דין בהעדר הגנה, לבקשה צורף תצהירה של התובעת.

בהחלטתי מיום 19.03.15 התבקשה התובעת להמחיש נזקיה כדוגמת כמידת האפשר תוך צירוף אסמכתאות וביום 02.04.15 פירטה התובעת נזקיה כמפורט להלן:

עזרה בבית – סך של 3,000 שקלים

הוצאות רפואיות וניידות – סך של 5,000 שקלים.

הפסדי השתכרות – סך של 5,500 שקלים בגין היעדרות בת 12 ימים (עובר לתאונה עבדה התובעת כשוטרת והשתכרה בסך של 13,000 שקלים לחודש).

כאב וסבל – סך של 50,000 שקלים.

סה"כ: 63,500 שקלים בתוספת שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

משכתב הגנה לא הוגש במועד חרף הזמנת הנתבעת לדין כחוק, זכאית התובעת ליטול פסק דין כמבוקש בהתאם לתקנה 97 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.

לאור הנטען בכתב התביעה, הנתון בתצהיר, שלא נסתר, ובכלל המסמכים המצויים בפניי ובהיעדר חוות דעת רפואית המעידה על קיומה של נכות רפואית, מצאתי מקום לפסוק לטובת התובעת בתוקף שיקול הדעת הנתון שיעורים אלה:

1.בגין עזרה בבית – לתובעת הומלצו 12 ימי מנוחה לטענתה והיא נזקקה לעזרה באלו. באין סימוכין ופירוט בהתיחס להיקף העזרה ולאור אופי הפגיעה, הנני פוסקת לתובעת 1,000 שקלים.