לוין ואח' נ' יוסלביץ ואח'

לפניי תביעה לצו עשה - אכיפת טיוטת הסכם פשרה העוסק במכר דירה, ולהשבת כספים. מדובר בגלגול שני לפניי של הסכסוך בין הצדדים, כאשר בסיום הגלגול הקודם לפניי, אשר במסגרתו ניהלו הצדדים תביעות הדדיות, התקבלה התביעה העיקרית של ה"ה יוסלביץ לביטול הסכם מכר הדירה מיום 15.6.17, ונדחתה התביעה שכנגד של ה"ה לוין לאכיפת ההסכם ולסעדים כספיים.

התביעה הכספית המונחת לפניי לעניין השבת כספים שנגבו על ידי ה"ה יוסלביץ במסגרת תיק הוצאה לפועל שפתחו, אינה בסמכותו של בית משפט זה, ולכן אני מורה על מחיקתה.

רקע ותמצית ההליכים הקודמים בין הצדדים:

1. ביום 15.6.17 רכשו הנתבעים (להלן: "יוסלביץ") מן התובעים (להלן: "לוין") דירה אחורית בקומת קרקע, בבית משותף הנמצא ברחוב הגפן 12 בקרית ביאליק, הידועה כגוש 11555, חלקה 36, תת חלקה 1, על כל צמידויותיה (41/214 חלקים ברכוש המשותף) וכל המחובר לה חיבור של קבע (להלן: "הדירה"), בעבור סך של 1,545,000 ₪ (להלן: "ההסכם").

2. לאחר חתימת ההסכם, שילמו יוסלביץ ללוין חלק מתמורת הדירה, ובסך כולל של 986,728.50 ₪.

3. ביום 24.7.17, שלח בא-כוחם לשעבר של יוסלביץ ומייצגם בעסקת המכר, עו"ד עידו קפון, למייצג של לוין בעסקת המכר, עו"ד בועז סטלקול, "מכתב התראה" שבו הודיע עו"ד קפון על ביטול ההסכם מצד יוסלביץ, בטענה שלוין הסתירו מיוסלביץ סכסוך שכנים ארוך ומתמשך, במיוחד עם אחת השכנות, וכן הסתירו את קיומם של הליכים משפטיים כנגדם, לפני המפקחת על רישום המקרקעין בחיפה (תיק תביעה 67/13), ולפני כב' השופט צ'יזיק, במסגרת הדיון בבקשה לנקיטת הליכי בזיון בשל הפרת פסק דינה של המפקחת [ה"פ (שלום חי') 37770-11-15], וכן את הליכי ההתנגדות לפני הוועדה המקומית לתכנון ובניה, וכי תלוי ועומד כנגדם צו שיפוטי המחייב אותם להנמיך את מפלס הקרקע בחצר המשותפת, ואשר טרם קוים על ידם.

4. ביום 5.9.17 הגישו יוסלביץ בבית משפט זה, תביעה כנגד לוין לביטול ההסכם, להשבת התמורה שהעבירו לידי לוין, ולתשלום הוצאותיהם של יוסלביץ שהוצאו לצורך רכישת הדירה ופיצוי מוסכם - בסך כולל של 1,164,818.50 ₪ [התביעה הכספית נמחקה ביום 16.10.18 מחמת העדר סמכות עניינית; ת"א (מחוזי חי') 3758-09-17]. מנגד, הגישו לוין כתב תביעה שכנגד לאכיפת ההסכם ולתשלום יתרת תמורת הדירה, פיצוי מוסכם, פיצויים בגין איחור בתשלום יתרת התמורה שלא שולמה, דמי שכירות שמחויבים לוין לשלם עבור ביתם בצורית מיום 3.9.17 ועד ליום 3.2.19, ונזק בלתי ממוני - בסך כולל של 885,571.5 ₪.

   בפסק הדין שניתן על ידי ביום 27.10.19, נקבע כי ההסכם בוטל כדין בשל הטעיה ו/או חוסר תום לב בניהול המו"מ לכריתת ההסכם. בתמצית, נקבע כי לוין הפרו את חובת הגילוי, מכוח הדין ומכוח הנסיבות, כאשר לא גילו אזנם של יוסלביץ, עובר לחתימת ההסכם, בדבר סכסוך השכנים החריף והמתמשך (שנמשך 4 שנים, לשיטת השכנה, והתנהל בערכאות המשפטיות כ- 6-5 חודשים לפני תחילת המו"מ וכריתת ההסכם), בעניינים מהותיים, הקשורים להרחבת הדירה ולאופן השימוש בחצר הסמוכה לדירה; כאשר לוין ידעו את החשיבות שמייחסים יוסלביץ לטיפוח החצר המשותפת, כמי שהחצר צמודה לדירתם, ושעה שאין מדובר בסכסוך של השכנה רק עם לוין, אלא בסכסוכים שלה עם שכנים נוספים. עוד נקבע כי קיים קשר סיבתי כפול בין הטעות להתקשרות בהסכם, וכן בין ההטעיה לטעות, שכן שוכנעתי כי יוסלביץ לא היו מתקשרים בהסכם אילו ידעו אודות סכסוכי השכנים שהוסתרו על ידי לוין. כמו כן, נדחתה התביעה שכנגד, וניתן לצדדים היתר לפיצול סעדים כמוסכם ביניהם.

5. על פסק הדין שניתן על ידי בת"א (מחוזי חי') 3758-09-17 הגישו לוין ערעור בבית המשפט העליון (ע"א 8168/19). ביום 10.12.20 נדחה הערעור ללא צו להוצאות לאחר שב"כ הצדדים הסכימו להצעת בית המשפט העליון.

6. ביום 15.12.19 הגישו יוסלביץ תביעה כספית ע"ס של 1,415,358 ₪ בבית המשפט השלום בחיפה להשבת התשלום ששילמו עבור הדירה, וכן לפיצויים שונים בגין הפרת הסכם המכר [ת"א (שלום חי) 36748-12-19]. ביום 5.4.20 נתן בית המשפט השלום (מפי כב' השופט רובס) פסק דין חלקי המורה ללוין להשיב ליוסלביץ את התשלום החלקי ששולם בגין תמורת הדירה (986,728 ₪). ההליך בבית משפט השלום תלוי ועומד וטרם התקיימה בו ישיבת הוכחות.