ת"א 37099-12-14 מדילוג'יקה הלת'קר בע"מ נ' סמדזה שגב ואח'

לאחר עיון בטענות ובבקשות שני הצדדים, מצאתי להכריע כאן וכעת בבקשות (הסותרות: בקשה למתן פס"ד בהיעדר הגנה ובקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה), משנפרשה מסכת מספיקה לכאורה ולאור דחיפות הדברים.

הבקשה למתן פס"ד בהיעדר הגנה - נדחית.

לנתבעים ניתן פרק זמן של 10 ימים מהיום (בלבד, ולא יינתנו ארכות נוספות) להגשת כתב הגנה כדין.

התובעת לא פעלה כדין לטעמי, בכך שפעלה בניגוד להוראות שהיא עצמה ביקשה (היתר מחוץ לתחום) ושקיבלה. לו סברה התובעת שביכולתה להמציא בפועל מסמכי התביעה שלא בדרך החוקית של היתר המצאה מחוץ לתחום, מחובתה היה מלכתחילה לנקוט בה, ולא להציג בפני ביהמ"ש מצג שדרך זו היא הנחוצה. וגם בדיעבד, משהחליטה התובעת שלא ללכת בדרך שביהמ"ש התווה לה, היה מחובתה לבקש אישור לכך מביהמ"ש, ולא להציב בפני כולם עובדות מוגמרות.

אך גם הנתבעים פעלו שלא כדין לטעמי, בכך, שלמרות שקיבלו בפועל את מסמכי התביעה ולמרות שמגעי פשרה שנעשו בעקבות כך לפני זמן רב יחסית, לא טרחו לבקש מביהמ"ש ארכה, ונסמכו לדבריהם על מועד של 90 יום מיום ההמצאה, שכלל אינו רלוונטי (זהו מועד שרלוונטי להמצאה מחוץ לתחום, שלא בוצעה בפועל). וכאן יצוין כי עו"ד גיל לב בתצהירו לא מפרט את מועד קבלת האישור שלדבריו קיבל מהנתבעים לקבל את מסמכי התביעה וגם תדפיס הדוא"ל שנזכר בתצהירו לא צורף בפועל לתצהיר שבתיק. ולו למען הזהירות חייבים היו הנתבעים בנסיבות לפנות בבקשה מתאימה לביהמ"ש, שכן ביהמ"ש (ולא התובעת) הוא זה שנותן ארכות (התובעת יכולה לכל היותר להסכים לכך).

בהחלטתי זו אני לוקח בחשבון את זכות הגישה לערכאות שיש לנתבעים, את השלב הדיוני הראשוני מאוד, את המחדלים המשותפים לשני הצדדים, ואת הכלל שלפיו מחדלים ניתנים ברגיל לריפוי בהטלת הוצאות מתאימות.

בנסיבות וכאיזון ראוי, ישלמו הנתבעים לתובעת הוצאות הליך זה שלפניי בסך 5,000 ש"ח, ללא קשר לתוצאות הליך אחר כלשהו.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ שני הצדדים.

ניתנה היום, ג' סיוון תשע"ה, 21 מאי 2015, בהעדר הצדדים.