ת"א 37096-07-13

1. לפניי בקשת התובעת להתיר לה לתקן את כתב תביעתה לשם עריכת תיקונים טכניים וקוסמטיים שנועדו לארגן ולסדר את האמור בכתב התביעה המקורי שהוגש על-ידי התובעת בעצמה, על בסיס אותן העילות והעובדות שנטענו בו; וכן לשם צירוף חוות דעת רפואית התומכת בעובדות המקימות את עילת התביעה. כן מתבקשת ארכה לשם כך.

2.הנתבעת מתנגדת לבקשה בציינה כי בחלוף למעלה משנתיים מיום הגשת התביעה טרם צורפה חוות דעת רפואית המבססת את עילת התביעה, ובינתיים התביעה התיישנה כך שאין לאפשר לתובעת את התיקון המבוקש על ידה.

3.הלכה מושרשת היא כי את המחלוקת בין בעלי הדין גודרים כתבי הטענות ולא הראיות, וכי "חוות דעת רפואית אינה מגדירה את עילת התביעה, אלא מיועדת לתמוך בה מבחינה ראייתית. על כן, הוספה של חוות דעת רפואית בעניין שנכללה לגביו התייחסות בכתב התביעה אינה יוצרת עילה חדשה"; זאת למעט במקרה בו חוות הדעת כוללת מידע חדש המאפשר לתובע להעלות טענות שקודם לכן לא היה באפשרותו להעלותן, שאז ניתן לראות בחוות הדעת כמקימה את עילת התביעה עצמה (ראו: רע"א 1527/09 מדינת ישראל נ' אבו עודה פיסקה 6 (14.10.2009)).

4.היות שטרם הוגש כתב התביעה המתוקן ואף לא הוגשה חוות הדעת הרפואית ממילא לא ניתן לקבוע כעת שאין להתיר את תיקון כתב התביעה וכן את צירוף חוות הדעת מחמת התיישנות.

5.לא נעלם מעיני משך הזמן הרב שחלף מאז הוגשה התביעה. אלא שלאחר שנתתי דעתי לעובדה כי ייצוגה של התובעת הוסדר רק בספטמבר 2015; ונוכח הטענה כי השהות נדרשת לפי בקשת המומחים הרפואיים אליהם פנתה התובעת; ואף נתתי דעתי לשלב הדיוני בו מצוי התיק, אני מוצאת להיעתר לבקשה כך שהתובעת תהא רשאית להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה בצירוף כתב תביעה מתוקן וחוות דעת רפואית, עד יום 10.12.15.

6.לנוכח חלוף הזמן התובעת תיערך כך שלא תידרש ארכה נוספת.

ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ו, 15 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.