ת"א 36970-11-13 טורג'מן נ' התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"

לפני בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").

רקע עובדתי

1. בהתאם לנטען בכתב בתביעה, התובע, יליד 1980, נפגע ביום 04.08.2011 בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. לאחר התאונה, פנה התובע לבדיקה במרכז רפואי "טרם" והתלונן על חבלה בכתף ימין. בצילום כתף אובחן שבר בשליש דיסטלי של עצם הבריח, ללא תזוזה. ידו הושמה במתלה והתובע שוחרר לביתו.

    

2. ועדה רפואית של המל"ל מיום 28.08.2012 קבעה כי לתובע נכות זמנית בשיעור 100% מיום התאונה ועד לתאריך 03.11.2011 וכי מיום 04.11.2011 הוא סובל מנכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף 35 (1)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "תקנות")

    

3. התובע טוען כי חלה החמרה במצבו ועל כן יש להתיר לו להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה כאמור. מכאן הבקשה שלפני.

    

    

   טענות הצדדים

    

4. לטענת התובע, הועדה הרפואית של המל"ל קבעה כי שיעור נכותו הינו 10% לפי סעיף 10(1)(ב) לתקנות בגין שבר מחובר בקלביקולה עם תזוזה קלה וקיצור של עצם הבריח עד 1.5 ס"מ בכתף ימין. אולם, לאחר שקבעה הועדה כפי שקבעה, ומאחר וחלה החמרה במצבו, הופנה לבדיקת CT נוספת, ממנה עלה כי בנוסף לממצאים אשר תוארו על ידי הועדה, הוא סובל כיום גם מקרע בגיד SST בכתף ימין.