ת"א 36965-08-14 אהרוני נ' ישיר איי די איי חברה לביטוח

לפני בקשת הנתבעת להביא ראיות לסתור נכויות שנקבעו על-פי דין בהתאם לסעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים).

התובעת, ילידת שנת 1979, נפגעה ביום 21.12.12 בתאונת דרכים. התאונה הוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) כתאונת עבודה.

התובעת נבדקה על-ידי ועדה רפואית של המל"ל, שקבעה לה ביום 21.12.13 נכויות צמיתות כתוצאה מן התאונה כדלקמן:

10% נכות נפשית – בהתאם לתקנה 34(ב)(2) לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1965 (להלן: התקנות);

10% בגין פיברומיאלגיה – בהתאם לתקנה 35(1)(ג) ולאחר ניכוי 10% בגין מצב קודם;

20% בגין הגבלת תנועות בפרק הכתף – בהתאם לתקנה 41(4)ב-ג (מותאם).

הנתבעת עותרת כי תינתן לה רשות לסתור את דרגות הנכות האורתופדית והנפשית שנקבעו לתובעת. לטענתה, לא עמדו בפני הוועדה הרפואית של המל"ל נתונים ותיעוד רפואי מהותי ביחס לעברה האורתופדי והנפשי של התובעת, אשר אילו היו עומדים בפניה, היה בהם כדי לשנות את קביעותיה. לעניין התחום האורתופדי – טוענת הנתבעת כי בפני הוועדה לא עמד עברה של התובעת הקשור לאיבר שנפגע – כתף שמאל. התובעת מפנה בהקשר זה לתיעוד מן השנים 2003, 2008, 2009 ו- 2012. אשר לתחום הנפשי – הנתבעת טוענת כי לתובעת עבר אף בתחום זה ונסמכת על שתי תעודות רפואיות – מיום 14.11.10 ומיום 9.12.03.

התובעת מתנגדת לבקשה על שני ראשיה. לעניין התחום האורתופדי – טוענת התובעת כי תיקה הרפואי של התובעת עמד בפני הוועדה הרפואית, כפי שמצוין בסעיף 4 לדו"ח הוועדה, אלא שהוועדה לא מצאה לנכון ליחס לעבר זה חשיבות. עוד טוענת התובעת כי העובדה שהוועדה קבעה לתובעת בתחום הפיברומיאלגיה נכות בשיעור של 20% בלבד, אולם ייחסה רק 10% מהם לתאונה לאחר ניכוי 10% בגין מצב קודם, מלמדת כי תיקה הרפואי של התובעת עמד בפני הוועדה והיא היתה מודעת לעבר זה, לרבות לתלונותיה של התובעת בעניין כתף שמאל, אך לא מצאה לנכון לייחס לכך משמעות כלשהי. התובעת מוסיפה וטוענת כי הנתבעת צירפה לבקשתה מסמכים באופן סלקטיבי ונמנעה מלצרף בדיקת אולטרסאונד של כתף שמאל, שנערכה לתובעת לפני התאונה, ביום 15.8.2008. בדיקה זו נמצאה תקינה, ללא עדות לקרע בגיד, שאובחן כאמור רק לאחר הפגיעה בתאונה. על כן, כך נטען, בדין יחסה הוועדה הרפואית את הקרע, שהתגלה רק בבדיקה שלאחר התאונה, לתאונה. לעניין התחום הפסיכיאטרי – טוענת התובעת כי הנתבעת נסמכת על מסמך בודד מתיקה הרפואי של התובעת, אשר אין בו כדי להצביע על עבר בתחום. נטען כי מדובר בפניה בודדת, עקב משבר משפחתי שארע שנתיים לפני התאונה, אשר לא פגע בתפקודה של התובעת. הראייה לכך, כך נטען, היא שהתובעת עבדה ותִפקדה עובר לתאונה.