ת"א 36875-06-12 י.דואל בע"מ נ' פז

התובעת הינה חברה למתן שירותי המרת מטבע ועוסקת בין היתר גם בניכיון שיקים. הנתבע הינו הבעלים של חנות תכשיטים ברח' אלנבי בתל אביב ובין היתר מעריך תכשיטים ודברי ערך.

התובעת הגישה תביעה כספית זו, על סך 278,600 ₪ בעילה כספית ונזיקית.

תמצית טענות התובעת

1. התובעת ערכה ניכיון שיקים לשמואל, לבריאן ולוויויאן בן דוד, (להלן: "ה"ה בן דוד") בערבות אישית של יחזקאל הושמנד, (להלן: "הושמנד") בסכום מצטבר של 345,800 ₪ בהתאם לסכומים המפורטים בס' 3 לכתב התביעה. כערבון ובתמורה לניכיון השיקים נמסרו לתובעת במועדים שונים, תכשיטים שונים בצרוף הערכת שווי מטעם הנתבע, שהעריך את כל התכשיטים שנמסרו לתובעת. הערכת התובע לכל התכשיטים הייתה 328,600 ₪.

2. בעלי התובעת, יגאל ורוני דואל, לא הסתפקו בקבלת הערכת התכשיטים, ולפחות פעמיים, כאשר קיבלו את הערכת התכשיטים, יצר יגאל קשר טלפוני עם הנתבע, כאשר הושמנד נכח בשיחה, כדי לברר עמו פרטים לגבי הערכות התכשיטים, וכדי לדעת אם סכום הערכה משקף את מחיר השוק. יגאל טוען שאמר לנתבע שהערכות שווי התכשיטים ניתנו כהוכחה לשווים בתמורה לניכיון שיקים.

ההמחאות שמסרו ה"ה בן דוד לתובעת לא כובדו, התובעת פתחה בהליכי הוצל"פ נגד מושך השיקים והערב (הושמנד) אך לא הצליחה לגבות את סכומם.

3. משניסתה התובעת לפדות את התכשיטים הסתבר לה, שערכם של כל התכשיטים שנמסרו לה אינו עולה על 50,000 ₪, בהתאם להערכה שצורפה כנספח 4 לכתב התביעה. לטענתה, הנתבע הטעה והכשיל אותה, כיוון שהיא הסכימה לבצע את ניכיון השיקים בהסתמך על הערכת התכשיטים שהוא ביצע.

התכשיטים שקיבלה התובעת מבן דוד הם אלה שהועברו לבדיקת מומחה ביהמ"ש.

התובעת טוענת לרשלנות הנתבע בכך שהעריך את התכשיטים באופן לקוי ורשלני, לא בדק אותם כראוי, הציג בפניה מצג שווא בדבר שווי התכשיטים, הטעה אותה ולא פעל כפי שמעריך תכשיטים סביר היה נוהג.

כתוצאה ממעשי ומחדליו הערכות תשווי התכשיטים אינן תואמות את שווים הממשי ונגרם לה הפסד כספי.

תמצית טענות ההגנה

4. הנתבע הינו בעל חנות תכשיטים משפחתית ועוסק גם בהערכת תכשיטים לצרכים שונים, כולל לצורך ביטוחם, ולכן הערכת התכשיטים לוקחת בחשבון שהתכשיטים נשארים בידי בעל התכשיטים ושההערכה הינה לצרכי ביטוח, שמטרתה להבטיח אפשרות רכישת תכשיטים כחדשים בחנות.