ת"א 36824-12-15 חברת טקסס אחזקות בע"מ נ' אינדיג ואח'

לפניי 2 בקשות- הן מטעם הנתבע 1 והן מטעם הנתבעת 2, לעיון חוזר בהחלטתי מיום 27.4.17, במסגרתה נקבע כי הנתבעים ישיבו על השאלון.

ביום 21.6.16 הוריתי לצדדים לשלוח שאלונים ותצהירי גילוי מסמכים וסיום ההליכים המקדמיים. לבקשת התובעת, ניתנה ארכה להגשת השאלונים. בהמשך, הוגשו בקשות נפרדות הן מטעם הנתבעת 1 למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים ולהשיב על שאלון; בקשה מטעם הנתבעת 2 למתן צו להשיב על שאלון; וכן בקשה מטעם התובעת לחייב את הנתבעים ומייצגיהם להשיב לשאלונים. נעתרתי לבקשות הנתבעת 1, הנתבעת 2 והתובעת.

הבקשה מטעם הנתבע 1

לטענת הנתבע 1, הבקשה לחייב את הנתבעים להשיב על שאלון הגיעה לידיעתו רק לאחר שניתנה החלטת בית המשפט. התובעת לא טרחה להעביר העתק מבקשתה. כמו כן, התובעת לא טרחה לצרף את עו"ד אופיר בר נוי ואת מר חיים בר נוי כנתבעים להליך. הנתבע אינו יכול לחייבם להשיב על שאלון. הם אינם עובדים אצל הנתבע מזה זמן רב ואינם בעלי דין ולכן אינם מחויבים להשיב על שאלון.

כמו כן טוען הנתבע 1, כי השיב על מאות שאלות שנשלחו אליו מטעם התובעת. על מה שידע-השיב, על מה שזכר-השיב, על מה שלא ידע או לא זכר ציין כי אינו יודע.

התובעת טוענת, מנגד, כי הנתבע 1 מתחמק באופן ברור מלהשיב על שאלות חשובות, ואף בשאלה הקריטית של חתימת ההסכם השלישי. לטענת הנתבע 1, הוא לא חתם על ההסכם, לא ידע עליו ולא ניהל שום מו"מ עובר לכריתתו. הכל נעשה ללא ידיעתו וללא הסכמתו. לאור תשובה זו, שלחה התובעת שאלונים ישירות לעו"ד אופיר בר נוי ולאביו מר חיים בר נוי. בשיחה שערכה התובעת עם מר חיים בר נוי הודיע האחרון שאין לו כתובת משום שעבר דירה אך הסכים שהתובעת תמסור את השאלונים לבנו, עו"ד אופיר בר נוי.