ת"א 36780-01-15 חאג' מוחמד נ' דלקנית נכסים והשקעות בע"מ ואח'

בפני בקשת הנתבעת לאחד את הדיון בשתי תובענות: האחת, התובענה שבהליך שבכותרת והשנייה, התובענה שהוגשה לבית המשפט השלום בחיפה בת.א. 23833-02-15. נטען כי היעילות והחיסכון בזמנו היקר של בית המשפט מחייב כי שני התיקים הנ"ל, המתנהלים בין אותם צדדים, יאוחדו. ב"כ התובע ציין בתגובתו כי על אף שמדובר בשני סעדים שונים, אינו מתנגד לבקשה.

דין הבקשה להידחות. הנתבעת לא הצביעה על הוראת הדין מכוחה ניתן לאחד את הדיון בשתי התובענות האמורות. בית משפט זה אינו מוסמך לאחד את הדיון בשתי תובענות שהוגשו לערכאות שונות אף אם מדובר באותם צדדים ובאותה מסכת עובדתית או שאלות משפטיות. איחוד תובענות מעוגן בשתי תקנות בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן-התקסד"א): תקנה 7 לתקסד"א, עוסקת באיחוד תובענות שהוגשו לבתי משפט שונים בעלי אותה סמכות עניינית, ואילו תקנה 520 לתקסד"א עוסקת באיחוד עניינים הנדונים בשתי תובענות שהוגשו לאותו בית משפט. בענייננו, מדובר בשתי תובענות שהוגשו לבתי משפט שונים שאינם בעלי אותה סמכות עניינית ואין איפוא הוראה בדין שמכוחה ניתן להורות על האיחוד המבוקש. בספרות המשפטית הובעה כבר הדעה כי כפי שכללי הצירוף של בעלי דין ועילות תביעה מותנים באי חריגה מכללי הסמכות העניינית, אף כללי איחוד התובענות כך "דיון מאוחד בשתי תובענות או יותר יתאפשר רק אם הוגשו לאותו בית משפט או לבתי משפט שונים בעלי אותה סמכות עניינית. איחוד תובענות יגבר על כללי הסמכות המקומית, אך הוא כפוף למרותם של כללי הסמכות העניינית" (ר' משה קשת, על דיני הסמכות של בתי המשפט בעניינים אזרחיים, התשע"ה, בעמ' 271).

לאור האמור, הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, ו' חשוון תשע"ז, 07 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.