ת"א 36711-03-13 עמותת צדקת רבי מאיר בעל הנס כולל חיבת ירושלים לעדת גאליציה ע"ר 580012490 נ' גית ואח'

השאלה המרכזית הצריכה להכרעה בתביעה שלפניי היא האם הנתבעים, או מי מהם, הם בעלי מעמד של דייר מוגן בנכס הנדון באופן שמקים הגנה מפני תביעת פינוי שהגיש בעל הנכס.

מבוא ועיקרי העובדות

הנכס ובעלי הדין 

1. במוקד התביעה עומד נכס המצוי ברח' עקבאת סראיה 33 בעיר העתיקה בירושלים (להלן: הנכס). מדובר במבנה בן שתי קומות שבו מספר יחידות דיור או דירות (ס' 2 לכתב התביעה, ס' 1 לכתב ההגנה, לטענת הנתבעים הנכס כולל גם חדר נפרד נוסף ששימש ללינת בהמות, אולם מחלוקת זו אינה צריכה לענייננו).

2. התביעה הוגשה על ידי עמותה כנאמנת של ההקדש ע"ש אסתר ברינר בת דוד ישראל משה ז"ל (להלן: התובע). התובע הוא בעל הזכויות בנכס והוא שהשכיר לכתחילה ועוד בשנות הארבעים של המאה הקודמת את הנכס לאביהם המנוח של הנתבעים 2-1 (להלן: המנוח). הנתבעים העלו לכתחילה טענות ביחס להקדש ומעמדו. בסיכומיהם לא עמדו על טענות אלה. משכך, אין צורך להידרש להן.

3. במהלך השנים טיפלו בנכס גורמים שונים. בתקופה שלאחר קום המדינה היה הנכס נתון לשליטת האפוטרופוס הירדני לנכסי האויב (להלן: האפוטרופוס הירדני). בשנת 1965 נעשה הסכם שכירות בין האפוטרופוס הירדני לבין המנוח. לאחר מלחמת ששת הימים עברה השליטה בנכס לאפוטרופוס הכללי מטעם מדינת ישראל (להלן: האפוטרופוס הכללי). האפוטרופוס הכללי הוא שניהל את הנכס והוא שגבה את דמי השכירות בשנים אלה. ביום 6.8.2012 הודיע האפוטרופוס הכללי על שחרור הנכס לידי נאמני התובע (נספחים 8-6 לתצהיר מטעם התובע).

4. לאחר שהנכס שוחרר בחזרה לידי התובע, פעל הלה לבירור מעמדם וזכויותיהם של הנתבעים בנכס. משבא לכלל מסקנה כי לאלה אין זכויות בנכס, הגיש את התביעה שלפניי.

5. ומי הם הנתבעים?