ת"א 36697-11-10 טוני ואח' נ' קיל - עו"ד

ההליכים וטענות הצדדים:

1. לפני תביעה שהוגשה על ידי התובעים כנגד הנתבעת שהיא עורכת דין, בגין כספים שקיזזה מחשבון נאמנות כשכר טרחת עו"ד.

2. התביעה הוגשה במקור על ידי גב' שחיזר פאינה ז"ל (להלן: "המנוחה") ומשהלכה לעולמה נכנס במקומה בנה ויורשה, התובע 1 (להלן: "טוני"), שהוא כיום בעלה של התובעת 2 (להלן: "אולגה").

3. על פי כתב התביעה, אולגה והמנוחה רצו לרכוש בית באריאל שיירשם על שם המנוחה ופנו לנתבעת כדי שתייצגן בעסקה. לצורך זה, רכשה אולגה שיק בנקאי על סך של 900,000 ₪ ומשכה אותו לפקודת המנוחה, שהסבה אותו לנתבעת, שלדבריה הפקידה אותו בחשבון נאמנות.

   התובעים טענו כי לא קיבלו אסמכתא בגין הפקדת הכספים.

4. ביום 19.8.10 נחתם זיכרון דברים בין המנוחה למוכרי הבית, ה"ה מקטובי, וביום 30.8.10 נחתם הסכם מכר. הנתבעת העבירה במועד חתימת ההסכם 300,000 ₪ מתוך כספי הנאמנות, והיתה אמורה להעביר את יתרת כספי הנאמנות (600,000 ₪) במסגרת התשלום השני. נטען, כי הנתבעת בוששה להעביר את התשלום האמור, ועל כן ביום 12.11.10, התובעים והמנוחה הגישו כנגדה תלונה במשטרת ישראל.

   בהמשך הדברים ביום 15.11.10, העבירה הנתבעת למוכרים שיקים בסך של 319,058 ₪, ומשכך הוגשה התביעה במקור על ההפרש לרבות הריבית בסך כולל של 307,683 ₪.

5. הנתבעת טענה בכתב הגנתה, כי המנוחה ואולגה לא היו לקוחותיה כלל, והיא ייצגה את טוני בלבד החל מ-12/09 בתיק מעמד אישי, תמורת שכר טרחה מוסכם בסך של 160,000 ₪ כולל מע"מ. טוני שילם 60,000 ₪ בלבד על חשבון שכר הטרחה, והסכים כי יתרת שכר הטרחה תקוזז מכספי הנאמנות שהיו למעשה כספיו של טוני.

   לטענת הנתבעת, רכישת הבית נעשתה כחלק ממהלך שנקט טוני, בעצתה, להברחת נכסיו מגרושתו.

6. להשלמת מסכת הטענות יובהר, כי טוני טען בתצהירו, שמעולם לא הוסכם עם הנתבעת על שכר טרחה של 160,000 ₪, אלא על שכר טרחה של 75,000 ₪ בגין כל תיק המעמד האישי.

   טוני טען ששילם מתוך שכר הטרחה הנ"ל סך של 60,000 ₪ (ועל כך אין חולק), אולם נמנע מלשלם את היתרה, מאחר והנתבעת לא השלימה את עבודתה.

   הובהר ששכר הטרחה הנ"ל לא כלל את שכר הטרחה המוסכם בגין רכישת הבית שהועמד על 0.5% בתוספת מע"מ. נטען, שגם שכר טרחה זה אינו מגיע לנתבעת מאחר והיא גרמה לנזקים רבים, עת עיכבה העברת כספים למוכרים, וממילא לא השלימה את העסקה כפי שנדרשה.