ת"א 36643-02-13

לפני בקשה לסילוק על הסף וזאת בהתאם לתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי. לטענת הנתבעת שהגישה את הבקשה, הסמכות לדון בתובענה זו מסורה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט לעניינים מקומיים.

תמצית כתב התביעה:

1.התובעת היא יצרנית תרכובות מזון לתינוקות (להלן: "תמ"ל").

2.לצורך ייצור התמ"ל מייבאת התובעת תערובות שמנים צמחיות המורכבות ממספר מקורות צמחיים שיוצרות את חומצות השומן בהרכב דומה לאלה הקיימות בחלב האם.

3.במשך שנים ייבאה התובעת את התערובות תוך סיווגן כפרט מכס 15.16.2011 בו מסווגות תערובות שמנים צמחיים שעברו תהליך מימון (hydrogenated).

4.סיווג התערובות כפרט מכס 15.16.2011 נקבע על ידי הנתבעת 1 בשנת 1997.

5.בשנת 2008 נתגלעה מחלוקת בין התובעת לנתבעת 1 באשר לסיווג התערובות ולטענת הנתבעת 1 סיווגן של התערובות האו פרט מכס 15.17 ולא 15.16 כפי שנקבע בעבר.

6.מכיוון שאין ייצור מקומי של התערובות והתובעת הינה היצרנית היחידה של תמ"ל שעושה שימוש בתערובות הנ"ל לייצור תמ"ל בלבד פנתה התובעת ביום 20.8.08 ליחידת תכנון וכלכלה אצל הנתבעת 1 בבקשה ליצירת פרט מכס ייחודי שיתייחס לתערובות המשמשות לייצור תמ"ל ויהיה פטור ממיסי ייבוא.

7.בתאריך 15.10.09 תוקן צו תעריף המכס מתוך רצון לתת מענה לבקשת התובעת ונקבע פרט מכס חדש 15.17.9023 "תערובות משומנים או משמנים צמחיים:-שהוקשו, למעט הכוללות שמן זית." מלשון הפרט נראה שהוא אינו נותן מענה לסיווגם של תערובות שמנים שלא עברו הליכי הקשיה המהוות אחוז ניכר מתערובות השמנים המיובאות לישראל לצרכי יצור.

8.ביום 1.9.11 הותקן פרט מכס חדש 15.17.9024/3 שביטל את פרט המכס הקודם והכולל "תערובות משומנים או שמנים צמחיים:- שמנים המפורטים בכלל 1 לכללים נוספים (ישראליים) של פרק 15 למעט הכוללים שמן זית".

9.על אף ההתדיינות שנערכה בדבר תיקון צ תעריף המכס ולמרות תיקונו של צו תעריף המכס כך שבסופו של דבר לפי הפרט שנצור השמנים המיובאים על ידי התובעת הם פטורים ממס הוציאה הנתבעת 1 שתי הודעות גרעון בגין סיווג התערובות על ידי התובעת בפרט מכס 15.16 תוך שקבעה כי הסיווג הנכון הינו בפרט מכס 15.17.9022 הכולל: "תערובות משומנים או משמנים צמחיים:- המכילות שמן סויה, שמן חמניות, או שמן לפתית"

10.פרט המכס 15.17.9022 היה חייב בתקופה הרלבנטית במכס ובהיטל בטחה מכוח חוק היטלי סחר וצו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין להגנה על הייצור המקומי)(הוראת שעה)(מס' 2), התשס"ג – 2003 (להלן: "צו היטלי סחר") ועל כן, התובעת אשר חלקה על הודעות הגרעון פנתה לנתבעת 1 בהשגה על הודעת הגרעון וכן בדרישה מהנתבעת 2 לביטול תשלומי החובה שמקורם בהיטל בטחה בהודעות הגרעון.

11.התובעת פנתה מס' פעמים הן לנתבעת 1 והן לנתבעת 2 ובסופו של יום נענתה בשלילה וכספי הגירעונות נגבו במלואם.

הבקשה לסילוק על הסף: