ת"א 36612-12-13 גורפינקל נ' בנק דיסקונט בע"מ סניף פולג ואח'

התובע - זכיין של הנתבעת 3, עתר לצו מניעה קבוע שימנע מהנתבעים לחלט ערבות בנקאית אוטונומית בסכום של 103,505 ₪, שהונפקה על ידי הנתבע 2 לטובת הנתבע 1 במסגרת חשבון שמנהל התובע אצל הנתבע 2. התובע טוען כי ערבות זו הוצאה שלא בידיעתו, מבלי שביקשה ומבלי שאישרה. לחילופין, ביקש התובע להורות כי פירעונה של ערבות זו לא יחול עליו, אלא על הנתבע 2. הנתבעים, מצדם, טוענים כי יש לדחות את התביעה בעיקר לנוכח אופיו של החיוב והתנהלותם על פי בקשת התובע.

הצדדים חלוקים בשאלות תוקפה של הערבות הבנקאית מושא הדיון וזהות החייב בפירעונה.

רקע

1. התובע והגב' לאה גרונפינקל הנם זכיינים של הנתבעת 3 העוסקת בממכר בגדי נשים, בין היתר, על ידי הפעלת חנויות בזכיינות. נכון ליום הגשת התביעה, מונו לנתבעת 3 שלושה מפרקים זמניים עקב אי יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה וביום 21.1.14 ניתן בעניינה צו פירוק קבוע.

    

   בנתבע 1 מתנהל חשבון על שם הנתבעת 3, שמספרו *** בסניף מס' ***. הנתבע 1 הוא המוטב בכתב הערבות מושא המחלוקת.

    

   בנתבע 2 מתנהל חשבון על שם התובע, שמספרו *** בסניף מס' ***. הנתבע 2 הוא שהנפיק את כתב הערבות מושא המחלוקת.

    

2. ביום 20.3.2008 נחתם הסכם זיכיון בין התובע לבין הנתבעת 3 לשם הפעלת חנות לממכר מוצרי הלבשה ואביזרים נלווים של הנתבעת 3, המצויה ב"חאן ראש פינה" במושבה ראש פינה (ר' נספח א' לכתב התביעה, להלן: "ההסכם"). על פי סעיף 22 להסכם, על התובע להפקיד בידי הנתבעת 3 כתב ערבות בנקאית אוטונומית להבטחת התחייבויותיו כלפיה בסכום של 90,000 ₪. הצדדים להסכם גמרו בדעתם כי במעמד חתימתו, תינתן ערבות בנקאית בסכום של 45,000 ₪ ובמועד הקמת החנות יוגדל הסכום ל- 90,000 ₪ (להלן: "הערבות").

    

3. התובע פנה לנתבע 2 לשם הנפקת כתב ערבות לפי הוראות ההסכם. בין הצדדים הוחלפו טיוטות המצויות במחלוקת. התובע צרף לכתב תביעתו טיוטה שנשלחה לו, לכאורה, על ידי הנתבע 2 מיום 25.3.2015 (ר' נספח ב' לכתב התביעה). הנתבע 2 צרף לכתב הגנתו טיוטה שנשלחה לו, לכאורה, על ידי התובע, שאינה נושאת תאריך (ר' נספח א' לכתב הגנה הנתבע 2).