ת"א 36601-03-13

בקשה של המשיב 4, הוא הצד השלישי בהליך זה, להתיר לו להגיש כתב הגנה להודעת הצד השלישי שהוגשה כנגדו ומנגד בקשה של המבקש, היא הנתבעת בהליך זה ליתן כנגד הצד השלישי פסק דין בהיעדר הגנה.

ברקע המחלוקת, הגשת כתב תביעה מתוקן על ידי המשיבים 1 ו – 2, הם התובעים בהליך זה, ביום 13.7.15. כתב ההגנה של הנתבעת לכתב התביעה המקורי הוגש ביום 23.6.13 והודעת צד שלישי הוגשה על ידה ביום 26.6.13. למרות פרק הזמן הארוך שחלף ממועד הגשת הודעת הצד השלישי, הצד השלישי לא הגיש עד היום כתב הגנה להודעה שניתנה כנגדו. מן הצד השני, הנתבעת לא ביקשה לקבל פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הצד השלישי, עד לאחר שהגיש בקשתו להתיר לו להגיש כתב הגנה.

מתגובת הצד השלישי לבקשת הנתבעת לקבל פסק דין בהיעדר הגנה עולה כי הטעם לאי הגשת כתב הגנה על ידי הצד השלישי במועד מוקדם יותר היה מחלוקת של הצד השלישי עם בא כוחו, בגינה לא היה בידי בא כוחו יפויי כוח לייצגו. הצד השלישי מסכים כי נהג בחידלון בחוסר מעש כלשונו, אולם טוען כי לא ייגרם נזק אם יותר לו להגיש כתב הגנה כעת.

מבחינה דיונית, בקשת הצד השלישי להגיש כתב הגנה, אינה נהירה. לכאורה ובהתאם לתקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות"), ככל שמוגש כתב טענות מתוקן:

"...ישיב עליו בעל הדין שכנגד, או יתקן בלי נטילת רשות, את כתב טענותיו הוא,...".

כלומר, לכאורה לא נדרשת רשות של בית המשפט לשם כך. טוענת הנתבעת, כי זכות התיקון קמה רק לצד שכבר הגיש כתב טענות קודם ואיננה מקנה זכות שלא הייתה קודם לכן להגשת כתב טענות שמעולם לא הוגש. אינני משוכנעת כי כך הדבר, נוכח הדיבור "ישיב עליו בעל הדין שכנגד", כלומר לכאורה מאפשרות התקנות לבעל דין להשיב לכתב הטענות המתוקן ולא רק לתקן כתב טענות קודם שלו.

עם זאת, במקרה זה, הנתבעת טרם הגישה כתב הגנה מתוקן לכתב התביעה המתוקן שהגישו התובעים והיא אף איננה חייבת לעשות כן בהתאם לתקנה 95 לתקנות. כמו כן לא הוגשה הודעת צד שלישי מתוקנת על ידי הנתבעת. הצד השלישי יוכל להסתמך על תקנה 94 לתקנות רק אם הנתבעת תתקן את כתב ההגנה שהגישה ואת הודעת הצד השלישי בהתאם. ייתכן ומטעם זה ביקש הצד השלישי רשות של בית המשפט להגיש כתב הגנה, אולם נראה כי צודקת הנתבעת בטענתה כי היה על הצד השלישי להגיש בקשה להארכת מועד להגשת כתב ההגנה ולא להגיש בקשה להגשת כתב ההגנה, כאילו לא חלפו שנתיים מאז הוגשה הודעת הצד השלישי.

על כן נראה כי ראוי במקרה זה לבחון לגופו של עניין את השאלה אם יש מקום לאפשר לצד השלישי להגיש כעת כתב הגנה אם לאו, ללא קשר לתיקון כתב התביעה. בהקשר זה מפנה הנתבעת לע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ. סולל בונה בע"מ בו אישר בית המשפט העליון מתן פסק דין בהיעדר הגנה, למרות שבעת מתן פסק הדין, הייתה מונחת בפני בית המשפט בקשת רשות להתגונן, אם כי זו הוגשה בטרם ניתנה אורכה להגשתה.

אני סבורה כי ראוי להבחין מקרה זה מענייננו, נוכח היות ההליך שנדון באותו עניין הליך בסדר דין מקוצר. בהליך בסדר דין מקוצר אין לנתבע זכות להתגונן והוא רשאי רק לבקש רשות להתגונן וככל שלא יקבל רשות, יינתן נגדו פסק דין על סמך כתב התביעה. ההליך כאן, אינו בסדר דין מקוצר, לנתבעת הייתה זכות להגיש כתב הגנה ורק אם התובעים יזכו בדינם, תיכנס לפעולה הודעת הצד השלישי שהוגשה על ידי הנתבעת.