ת"א 36491-01-14 רונית דגלי אומות בע"מ ואח' נ' אבירם ואח'

בהמשך להחלטתי בדיון מיום 10.6.14, הוגש כתב התביעה המתוקן וזה התקבל לתיק כאמור בהחלטה מיום 3.7.14.

אכן, כאמור בתגובות, גם כתב התביעה המתוקן ארוך ומסורבל ורצוף פרטים שאין מקומם בכתב טענות, אלא בתצהיר עדות ראשית (ראה רק לצורך הדוגמא סעיף 62).

על הנתבעים עתה להתגונן מחדש מפני שלל הפרטים האמורים ולא רק מפני העובדות המהותיות המהוות את עילת התביעה, כמצוות תקנה 71 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.

בית המשפט העליון מפי כב' הנשיא גרוניס התייחס לאופן התנהלות מסורבל זה ברע"א 615/11 סופר מדיק נ' ANTON HUBNER CMBH &CO. KG, תק-על 2011(1) 4154 בזו הלשון :

"כל המצוי בנעשה בבתי המשפט מודע לכך שבצד גידול במשקל הסגולי שלהליכים ... קיימת תופעה של כתבי טענות, תצהירים, נספחים וכיו"ב המשתרעים על פני עוד ועוד עמודים. נתקלים אנו במסמכים בעלי היקף גדל והולך. במילים אחרות, הניירת מתרבה ומתרבה. שאלה מעניינת היא מה הסיבה לגידול הנמשך בהיקפם של המסמכים המוגשים. יהיו כאלה שיאמרו שהאשם הוא באמצעים הטכנולוגיים המשתכללים מעת לעת, מכונות צילום מהירות ומחשבים, לרבות האפשרות של 'גזור' (cut) ו'הדבק' (paste). ניתן להעלות השערות נוספות לגבי הסיבות לתופעה, אך דומה שלא ניתן לחלוק על עצם קיומה. אילו נעשתה בדיקה השוואתית, אין לי ספק שהממצא הברור היה שכתב טענות ממוצע דהיום הינו ארוך בהרבה מזה שהיה מוגש לפני שנים. תלונה חוזרת ונשנית של שופטים, ומדובר בתלונה מוצדקת, היא כי לעתים מוגשים כתבי טענות ושאר מסמכים באורך בלתי סביר ... אין ספק שהתופעה קיימת ומתגברת ומכבידה היא על תפקודם של בתי המשפט. אין להלין על כך באופן כללי אלא באותם מקרים, והם אינם מעטים, בהם אין מִתאם בין המשקל הסגולי של העניין לבין היקפם של המסמכים המוגשים. היינו, כאשר אורכם של המסמכים (שלא לומר משקלם) חורג מכל פרופורציה.

כאשר מוגש כתב הטענות הראשון, זה הפותח את ההליך, הרי ככלל לא קיימת מגבלה, שהרי לא ניתן לקצוב מראש מה יהא אורכו של כתב תביעה או היקפה של המרצת פתיחה. עם זאת, במקרים מסוימים מוצאים אנו הסדר בדין המחייב שכתב הטענות ינוסח בדרך 'תמציתית' ...

בעבר הבעתי דעתי כי בית המשפט רשאי לחייב בעל דין לשאת בהוצאות לטובת אוצר המדינה מקום שההליך שהגיש גורם לבזבוז זמן שיפוטי (רע"א 1514/06 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' אמי שה שאול (לא פורסם, 24.4.06)). את הבסיס לסמכות להשית הוצאות כאלה ניתן למצוא בתקנה 514 לתקנות. על פי תקנה זו רשאי בית המשפט לפסוק הוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או אוצר המדינה כאשר 'בעל הדין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך, על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת'. אפילו אם לא ניתן לבסס הסמכות על תקנה 514, הרי העיגון יימצא בסמכותו הטבועה של בית המשפט."

הנתבעים כבר התגוננו מפני כתב התביעה המקורי שכלל 20 עמודים והיה רווי טעויות כפי שנזכרו במסגרת החלטתי בדיון הנ"ל.

חרף טענת הנתבעים כי בכוונתם לעתור לסילוק על הסף, נוכח כתב התביעה הנוכחי, מורה כי הנתבעים רשאים להגיש כתב הגנה לכתב התביעה המתוקן בתוך 30 יום ובהיעדר כתב הגנה מתוקן, יעמדו כתבי ההגנה המקוריים שהוגשו ככתב הגנה בתיק.

כתב התביעה שכנגד יעמוד על כנו.

הצדדים ישלימו את הליכי הביניים, לרבות שאלונים וגילוי מסמכים בתוך 60 יום מהיום.