ת"א 36401-09-13 הולנדר(המנוח) ואח' נ' התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"

אקדים ואומר כי הצעתי זו אינה כוללת חישובי הנזק אלא מניחה נתונים לחישובם ע"י הצדדים בהתאם לטבלאות ההיוון.

איני סבור כי יש מקום, לפחות בשלב זה, למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש בשאלת שווי יוזמותיו של המנוח. יוזמותיו של המנוח בכל הנוגע להקמת המבנים אינן רלוונטיות ואין להביאן בחשבון, להבדיל מעבודתו השוטפת בכל הנוגע להשכרתם ותחזוקתם השוטפת.

אבהיר עמדתי: היזמות שהביאה להגדלת מספר המבנים לרבות בנייתם, בין אם בוצעה ע"י המנוח ובין אם באמצעות אחרים, הביאה לנכס המפיק הכנסות פסיביות. ככל שעסקינן היה בהכנסה הונית שאינה כרוכה בכל עבודה שהיא – לא היה מקום להביאה בחשבון. ברם, משברי כי על מנת להפיק הכנסה הונית זו, דהיינו שכה"ד, נדרשת עבודת תחזוקה שוטפת לרבות שיווק המבנים להשכרה וכל הכרוך בכך – יש להביא בחשבון את ה"שכר" שהמנוח היה זכאי לקבל בגין כך, או את שווי עלותו בשוק החופשי.

המנוח ומשפחתו בחרו במסלול של תשלום מס בשיעור של 10%, שאינו מביא בחשבון הוצאות, ועל כן, מטבע הדברים בחרו להפיק ההכנסה מיגיעה אישית של המנוח, ויש להניח שגם בעזרת אחרים, מבלי לתעד ההוצאות. המנוח ומשפחתו נהגו כפי שכל משכיר סביר היה נוהג ומשכך אין לחסום בפניהם את האפשרות להוכחת שווי עבודתו של המנוח.

לאחר מות המנוח היה על האלמנה לשכור את השירותים שסופקו ע"י המנוח, וכן שירותים שסופקו בשכר ע"י אחרים עוד קודם לתאונה.

יש להביא בחשבון את הכנסות התא המשפחתי עובר לתאונה, לרבות שווי עבודת המנוח בתחזוקת המבנים ושיווקם. אין להביא בחשבון שינויים שחלו בגין התאונה, לרבות הפסקת עבודתה של התובעת, ככל שנגרמה עקב התאונה. סיום עבודתה תומך בטענת התובעים בדבר עבודת המנוח בתחזוקת המבנים ובעיקר ניהול השכרתם ופיקוח על החזקתם ע"י העובד השכיר.

הכנסת המנוח בשנת 2011 הסתכמה בכ-63,000 ₪ ברוטו, בשנת 2012 פחתה ל-35,463 ₪ ובשנת 2013 (בחישוב שנתי) עמדה על כ-28,000 ₪ ברוטו.

ככל שהיה עולה בידי המשפחה להקים מבנים נוספים - יש להניח כי עבודת המנוח בתחזוקתם הייתה גדלה, אך מנגד הייתה קטנה הכנסתו כחשמלאי, ועל כן שינוי זה לא יובא בחשבון.

אניח כי עובר לתאונה הכנסת המנוח כחשמלאי בתוספת שווי התמורה בכל הנוגע להשכרת ותחזוקת המבנים עמדה על כ- 8,000 ₪ נטו לחודש ושל האלמנה על כ-8,700 ₪ נטו. הכנסות אלו היו אמורות להמשך עד למועד פרישתה של האלמנה לגמלאות. בהתאם לפס"ד גונן אין להביא בחשבון את ההכנסות בגין השכרת המבנים שהינן הוניות. (אין דעתי כדעת הצדדים לעניין זה).

יש לחשב את הפסדי העיזבון עד הגיע המנוח לגיל 70 ולא 67 כפי שחושב ע"י הנתבעת בחוות דעתו של שי ספיר. להערכתי, המנוח היה פורש לגמלאות בשנת 2026 והאלמנה בשנת 2023.

האלמנה החלה לעבוד בשנת 1999 ועד לפרישתה בגיל 64 הייתה צפויה לעבוד בסה"כ כ-27 שנים, ועל כן הייתה זכאית לפנסיה בשיעור של כ-48% משכרה (מרבית שכרה הינו שכר יסוד). יוזכר כי עסקינן בקרן פנסיה חדשה (הראל), דהיינו, קרן פנסיה נושאת רווחים ולא קרן פנסיה ותיקה המבטיחה פנסיה בשיער של 2% בגין כל שנה, ועל כן עסקינן בהערכה בלבד כי הפנסיה היתה מסתכמת ב-48%.