פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

לפניי תביעת התובע לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו כתוצאה מתאונת דרכים. בין הצדדים מחלוקת לגבי עצם אירוע התאונה ונסיבותיה וכן לגבי היקף הנזק.

רקע והמחלוקת בין הצדדים

1. התובע יליד 20.11.1952. לטענתו, ביום 25.2.2017 הוא נפגע כתוצאה מתאונת דרכים. לפי גרסת התובע, בתום נסיעה ברכבו שהוא "טנדר" מסוג טויוטה, לאחר שהחנה את הרכב בחצר ביתו, נפל תוך כדי ירידה מהרכב. כתוצאה מהתאונה נפגע התובע בידו השמאלית ונגרם לו שבר במרפק. התובע טוען כי הוא זכאי לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק פלת"ד).

    

2. הנתבעת מכחישה את עצם אירוע התאונה ודרך התרחשותה. לטענתה, התובע לא עשה שימוש כלשהוא ברכב המנועי, לא נפגע בנסיבות שמהוות תאונת דרכים, ופגיעתו, אם הייתה, לא קשורה לרכב המבוטח על ידה. במהלך הדיון, טענה הנתבעת כי התובע נפגע עת ירד ממחפרון אותו הוא מפעיל במסגרת עבודתו, אך הוא מנסה לייחס את פגיעתו לרכב, שאין חולק שמבוטח על ידי הנתבעת. כמו כן טוענת הנתבעת טענות במישור הנזק והיקפו.

    

3. לאור המחלוקות בין הצדדים נשמעו ראיות לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו (סומן ת/2); תצהיר מטעם בתו אלמונית (סומן ת/1); ותצהיר מטעם בנו אלמוני (סומן ת/5). מצידה הגישה הנתבעת תיק מוצגים. בישיבה שהתקיימה ביום 11.11.2021 נחקרו המצהירים ובתום החקירות סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל-פה. עת היא אפוא להכריע במחלוקות.

    

   דיון והכרעה

    

4. לאחר שראיות הצדדים הונחו לפניי והאזנתי לסיכומי טענותיהם, הגעתי לכלל מסקנה שדין התביעה להתקבל. לנוכח כפירת הנתבעת בעצם אירוע התאונה, נכריע תחילה במחלוקת זו ולאחר מכן נעבור לדון בשאלת היקף הנזק.