בן ברוך נ' דוידוב

בפניי תביעה לפינוי דייר מוגן מחנות המוחזקת על ידו, מכוח עילת הפינוי הקבועה בסעיף 131(10) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת באשר לגובה דמי הפינוי שישולמו לנתבע כנגד הפינוי, ובכלל זאת חלוקים ביניהם הצדדים בשאלה האם במסגרת חישוב דמי הפינוי יש להביא בחשבון גלריה המצויה בחנות, והאם לדמי הפינוי יש להוסיף תוספות שונות בגין מיסים, מעבר והתאמות.

ובנמצא;

אין להביא בחשבון את שטח הגלריה במסגרת חישוב דמי הפינוי שישולמו לתובע, שכן שטח זה איננו מהווה חלק מהמושכר המוגן. יש לאמץ את קביעתו של המומחה אשר מונה מטעם בית משפט באשר לגובה דמי הפינוי. לדמי הפינוי יש להוסיף תשלום בגין מס, אך לא בגין תוספות אחרות אשר מגולמות כבר במסגרת דמי הפינוי.

רקע

1. התובע הנו הבעלים הרשום של מקרקעין המצויים ברחוב הקישון 29, בתל אביב (להלן: "המקרקעין"). על המקרקעין בנוי בניין המשלב מגורים ומסחר, כולל קומת קרקע מסחרית, ובה מספר חנויות (להלן: "הבניין").

    

2. הנתבע מחזיק בחנות בבניין (להלן: "החנות") בשכירות מוגנת לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 (להלן: "חוק הגנת הדייר"), מכוח הסכם שכירות מוגנת שנכרת בין התובע לבין הנתבע בשנת 2001 (להלן: "ההסכם").

    

    

   עיקרי טענות הצדדים