ת"א 36245-04-15 בטון נאסר בע"מ ואח' נ' ברכאת ואח'

בפניי בקשת התובעת להתיר לה להגיש חוות דעת מתוקנת מטעמה אשר יהיה בה לטענתה כדי להבהיר את השאלות השנויות במחלוקת באופן שלם ונכון יותר מאשר חוות הדעת שהוגשה על ידה בשלב המקדמי של ההליך.

ההכרעה בבקשה דורשת תיאור קצר של השתלשלות האירועים בתיק:

התביעה העיקרית, שהינה תביעה כספית על סך הפחות מ - 75,000 ₪, הייתה אמורה להיות מוגשת בסדר דין מהיר אולם בפועל הוגשה על ידי התובעת בסדר דין רגיל.

הנתבע מצדו הגיש תביעה שכנגד על סך של כ - 184,000 ₪ בגין ליקויים בבטון שסופק על ידי התובעת. מטעם התובעת חוות דעת שמאי/מהנדס מטעמה לעניין שיעור הנזקים הנטענים על ידי הנתבע בתביעה שכנגד הגם שלא ניתנה הוראה להגיש ראיות.

במסגרת חוות הדעת שהוגשה ציין המומחה מטעם התובעת כי הוא מקבל עקרונית חלק מטענות הנתבע ביחס לאיכות הבטון ואף העריך את שיעור הנזקים בהתאם לכך.

במעמד הדיון שהתקיים בתיק טען ב"כ הנתבע כי בשים לב לאופן בו נוסחה חוות הדעת מטעם התובעת הרי שלכאורה אין עוד מחלוקת לעניין קיומם של פגמים או לעניין איכות הבטון שסופק ביחס למוסכם ולתקן הרלבנטי וכי הטענה נותרה לעניין שיעור הנזק בלבד.

בנסיבות אלה עתרה התובעת לאפשר לה להגיש חוות דעת מתוקנת על מנת להבהיר לטענתה את גדר המחלוקת כך שזו תכלול הן התמודדות לגופו של ענין עם הטענות בדבר איכות הבטון והן לעניין שיעור הנזק.

הנתבע מתנגד לבקשה.

הנתבע טוען כי התיקון המבוקש מגלם חוסר תום לב מובהק מצד התובעת בשים לב לאופן בו נוסחה חוות הדעת מטעם התובעת והוגשה לתיק ולכך שהמומחה מטעם התובעת הסכים באופן חלקי עם עמדת הנתבע לעניין הליקויים הנטענים. לעמדת הנתבע הצגת חוות דעת שונה או מתוקנת בשלב זה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, מעין "מקצה שיפורים" לראיות שהוצגו ממילא שלא על פי החלטה, ולהצגת ראיות חדשות לאחר שהוברר כי הראיות הקיימות לא יסייעו בידי התובעת להוכיח תביעתה/הגנתה.

התובעת בתשובתה שבה וטענה כי אין בתיקון הנטען כדי לעמוד בסתירה לעמדתה העקרונית של התובעת כפי שהועלתה בכתבי הטענות וכי בשלב בו מצוי ההליך לא ייגרם נזק לנתבע שלא ניתן יהיה לתקנו לעומת הנזק שעלול להיגרם לתובעת.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה  - דין הבקשה לתיקון חוות הדעת כפי שנוסחה בבקשה - ובהיקף זה בלבד - להתקבל.

ההלכות הנוגעות לתיקון כתבי טענות יפות לטעמי לענייננו גם ביחס לבקשה זו שעניינה תיקון חוות דעת מומחה מטעם אחד הצדדים בשלב מקדמי של ההליך ובטרם החלה הגשת הראיות ושמיעתן ואסביר.

ככלל, והדברים ברורים וידועים, בית המשפט מצווה לנקוט גישה ליבראלית ומרחיבה בכל נוגע לעתירת בעלי דין לתיקון כתבי בי דין על מנת להעמיד את המחלוקת האמיתית והמלאה להכרעה ולייעל את ההליך השיפוטי.