פרץ נ' חיים פסקוביץ ובניו בע"מ

רקע כללי

1. התובע הגיש תביעה זו לתשלום בסך 673,709 ₪ כדמי תיווך, בגין רכישת בשר מארגנטינה ממפעל קוקרסה (להלן: "המפעל"). התובע הגיש את תביעתו בסדר דין מקוצר, בה נטען, כי ביום 16.8.08 נחתם הסכם עם הנתבעת לפיו התובע יקבל 0.5% מכל עסקת יבוא בשר של הנתבעת ממפעל הבשר הארגנטינאי קוקרסה (להלן: "ההסכם"). לטענתו, מעת חתימת ההסכם ועד להגשת התביעה בדצמבר 2014, רכשה הנתבעת 259 משלוחים, אולם לא שילמה את העמלות להם זכאי היה התובע בהתאם להסכם, כך שהחוב עומד על 169,259$ ותוספת הפרשי הצמדה וריבית מגיע לסכום התביעה 673,709 ₪.

2. הנתבעת חלקה על טענות התובע. בבקשת הרשות להתגונן נטען, כי ההסכמה היתה לשנה אחת בלבד, כאשר מיד לאחר החתימה על ההסכם, חזרו בהם מנהלי הנתבעת מההסכמה וההסכם נקרע מול עיניהם. נטען כי לאחר מכן התובע זייף את ההסכם בכך שערך שינויים בהעתק המצולם. הנתבעת הוסיפה וטענה לחלופין, כי באותו שלב לא הגיעו הצדדים בכלל להסכמה ולא בוצע התקשרות עם המפעל. רק לאחר שלוש שנים החלה הנתבעת לרכוש בשר מהמפעל נשוא ההסכם, וזאת ללא קשר לתיווכו של התובע. עוד נטען, כי בהמשך נפסל בשר שכשרותו אושרה על ידי התובע וצוותו, וכדי למנוע נזק נוסף, הנתבעת שילמה לתובע בגין עמלות, רק כדי שלא יגרום להם נזק נוסף. בסה"כ שולמו עמלות בגין רכישות מהמפעל בסך 95,000$. לפיכך ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.

3. ביום 8.3.15 בהסכמת התובע ניתנה רשות להתגונן ונקבע כי בקשת הרשות להתגונן תשמש כתב הגנה.

4. לאחר מכן, פנו הצדדים להליך של גישור, וכמעט הגיעו להסכמות, אלא שמחלוקת בעניינים שמחוץ לתביעה זו מנעה מהצדדים להגיע לפשרה.

5. התובע ביקש להעיד את מר עומר סולאסי מנהל המפעל, במסגרת שיחת וידאו, אולם בית המשפט, בהחלטה מנומקת ומפורטת מיום 7.5.17 דחה את הבקשה. בסופו של דבר העידו בתיק רק התובע עצמו, ומנהל הנתבעת מר יגאל פסקוביץ (להלן: "יגאל").

    

   הטענות כנגד החוזה

6. אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 16.8.2008 נחתם הסכם התיווך בין הצדדים, לפיו התחייבה הנתבעת לשלם 0.5% מעסקאות שתעשה עם המפעל. טענות הנתבעת בעניין ההסכם הן שתיים: ראשית, נטען כי מייד לאחר חתימת ההסכם, חזרו בהם מנהלי הנתבעת מההסכם והוא נקרע מול עיניהם. שנית, נטען כי למרות האמור לעיל, התובע שמר בידיו העתק של ההסכם, וזייף את הנוסח הקבוע בו.

7. לאחר ששמעתי את מכלול העדויות, מצאתי כי יש לדחות את שתי הטענות האמורות.