ת"א 36156-11-11 דדון נ' רדבסקי ואח'

התובעת, ילידת 1936, הגישה תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

לטענת התובעת היא נפגעה ביום 10.06.2008, בעת שנסעה באוטובוס של חברת "אגד", אז בלם הנהג, הנתבע 1, ועקב כך נפלה התובעת ונחבלה (להלן: "התאונה").

הנתבעים כופרים בעצם התרחשות התאונה, לטענתם, האוטובוס כלל לא היה מעורב בתאונת דרכים ולא בוצעה עצירת פתע, לטענתם רק בסיום הנסיעה פנתה התובעת לנהג.

עוד טוענים הנתבעים נגד הנזקים הנטענים על ידי התובעת.

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה תחשיבי הנזק יחשבו כסיכומים ובית המשפט ייתן פסק דין קצר לאחר שיתן דעתו גם לדברי ב"כ הצדדים בדיון, תחשיבי הנזק והנתונים שהוגשו לתיק בית המשפט.

שאלת החבות

הנתבעים לא חזרו על הכחשתם לחבותם בתאונה כפי שנטענה בכתב ההגנה, ועל פניו כביכול נזנחה טענה זו, ולא בכדי.

בקצרה אציין כי התובעת פנתה מיד ובסמוך לתאונה לטיפול רפואי שם צויין כי מדובר בתאונת דרכים וכן צויינו נסיבות התאונה.

הלכה ידועה היא כי יש ליתן לפנייתו הראשונית של נפגע לטיפול רפואי ופירוט הנסיבות כבר בטיפול הרפואי הראשוני בצורה ספונטנית משקל יתר (ראה לדוגמא ע"א 8388/95 ; תא חיפה 16247/07; תא רמלה 3312/05 ועוד).

משכך יש לקבוע כי האירוע התרחש כגרסת התובעת.

שאלת הנזק

הנכות הרפואית

ד"ר אברהם ביין מונה לשמש כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי. בחוות דעתו קבע שלתובעת לא נותרה נכות צמיתה עקב התאונה.

ד"ר רן יהלום מונה לשמש כמומחה מטעם בית המשפט בתחום רפואת השיניים. בחוות דעתו קבע שלתובעת לא נותרה נכות צמיתה עקב התאונה.

עם זאת המומחה, ד"ר רן יהלום, קבע שהוא ממליץ על החזר הוצאות בהתאם לקבלות שהוצגו בפניו בסך של 27,700 ₪.