אין להתיר תיקון כתב הגנה שמקורו בבקשה רשות להגן

עניינה של ההחלטה הוא 'בקשה לתיקון כתב הגנה', לאחר שניתנה רשות להגן מוגבלת לשתי טענות ספציפיות.

1. פתח דבר

    

   1. לפני בקשה לתיקון כתב ההגנה של הנתבעת – לאחר שניתנה רשות להגן מוגבלת לטענות הגנה ספציפיות. כבר מיד ייאמר כי הבקשה עותרת לעקר את הליך מתן הרשות להגן, כך שלמרות העובדה שניתנה החלטה מפורטת בדבר טענות ההגנה שיישמעו – הרי כעת יש לשמוע טענות נוספות, כאילו ההחלטה לרשות להגן בטלה. אין להיעתר לבקשה ועל כך יפורט בהמשך.

       

   2. התובענה שלפני הוגשה תחילה כתביעה בסדר דין מקוצר בגין יתרת חוב ע"ס 202,456 ₪ שהצטברה בחשבונה של הנתבעת. לציין כי על פי כתב התביעה, ביום 15/01/13 נחתם בין הצדדים הסכם שעניינו סילוק החוב הנטען (להלן: "הסכם הפשרה"), ואולם הנתבעת לא עמדה בתנאיו ולא הסדירה את חובה, כפי שהתחייבה במסגרת ההסכם.

       

   3. הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן ולאחר דיון התקבלה כאמור בקשתה באופן מוגבל וחלקי במובן זה שניתנה לנתבעת רשות להתגונן בשתי טענות בלבד מבין כלל הטענות שאותן העלתה במסגרת הבקשה: האחת, טענה בדבר התניה אסורה של שירות בשירות; השנייה, טענה בדבר חיוב חשבון הנתבעת בריביות חריגות.

       

   4. כעת, מבקשת הנתבעת לתקן את כתב הגנתה, על דרך של הוספת טענות לכתב ההגנה. עיקר הטענות החדשות עניינן במימוש משכון שניתן לתובע תוך גרימת נזק לנתבעת, נזק כספי אשר לטענתה עולה על סכום החוב הנתבע בתיק. בבקשתה טוענת הנתבעת כי העובדות שבעטיין הוגשה הבקשה לתיקון כתב ההגנה, התגלו לה רק לאחר הדיון בבקשת הרשות להתגונן, כך שלא יכלה להעלות טענות אלה במסגרת בקשת הרשות להגן.