א.ג. יסודות בע"מ ואח' נ' דן גור

1.לפניי בקשת התובעות מיום 02/03/17 למתן פטור מתשלום אגרה (להלן :"הבקשה").

הבקשה הוגשה במסגרת תביעה כספית אשר הועמדה על סך של 1,472,207 ₪ ועניינה בעוולות שביצע הנתבע, לטענת התובעות, אשר גרמו להן נזקים. בבסיס התביעה שירותי ייצוג משפטי.

המדינה – הנהלת בתי המשפט (המרכז לגביית אגרות, קנסות והוצאות) והנתבע הגישו תגובותיהם לבקשה.

2.בהתאם לתקנה 14 (ג) לתקנות בתי המשפט אגרות התשס"ז-2007, על המבקש פטור מתשלום אגרה להוכיח שני תנאים מצטברים:

האחד – היעדר חוסר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה;

השני – כי התביעה מגלה עילה.

רק בהתקיים שני התנאים המצטברים דלעיל, רשאי בית המשפט להיעתר לבקשת תובע ולהורות על מתן פטור מתשלום אגרה.

3.בבסיס החובה לשלם אגרת משפט עומדות כמה תכליות חשובות, כפי שפורט בתיק בר"מ 1512/14 ‏ פלוני נ' שר הפנים (מיום 19/3/14) :

"האגרה נועדה להבטיח השתתפות חלקית של הפרט בעלותם של ההליכים המשפטיים כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט; תשלומה מאפשר ניהול יעיל של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור מתדיינים אחרים; והיא מהווה מסננת מפני הגשת הליכי סרק. מנגד ניצבת זכותו של הפרט לגישה לערכאות השיפוט, שהיא זכות יסוד חוקתית ראשונה במעלה ... החובה לשלם את אגרת המשפט מגבילה את זכות הגישה לערכאות ועלולה להוביל לשלילת יומו בבית המשפט של מי שידו אינה משגת לעמוד בה..."

בית המשפט העליון, מפי הנשיאה, כב' השופטת מרים נאור, ברע"א 4014/10 מונדז נ' שבתאי בירן, רו"ח (מיום 21/09/10 ) עמד זה מכבר על הטעמים העומדים ביסוד חיוּבו של הבא בשערי בית המשפט לשלם אגרה, חיוב המגלם בראש ובראשונה השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט ומאפשר לקיים הליכים משפטיים תוך הקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים.