ת"א 36109-08-16 דא.2 אדריכלים בע"מ נ' וילנר

לפניי בקשה להתיר המצאת כתב התביעה בתיק זה לנתבע הנמצא בחו"ל, וזאת לפי הוראות תקנה 500(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולפיה:

" רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה:

(4)התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה:

(א)החוזה נעשה בתחום המדינה;

(ב)החוזה נעשה בידי מורשה העוסק או המתגורר בתחום המדינה, או באמצעותו, מטעם מרשה העוסק או המתגורר מחוץ לתחום המדינה;

(ג)על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא..."

התובעת הנה משרד ארכיטקטים הטוען, כי השתכלל חוזה בינו לבין הנתבע, תושב חו"ל, בנוגע לתכנון דירה שהיה בכוונת הנתבע לרכוש בירושלים.

יצוין, כי כתב התביעה נשלח למשרד עו"ד שרגאי, אשר הגיש לבית המשפט בקשה, בשם הנתבע, להאריך את המועד להגשת כתב הגנה, לאחר שתינתן בכל הנוגע להיתר המצאה לחו"ל. לאחר חילופי טענות בכתבי בי-דין בין הצדדים מהם התברר כי לעו"ד שרגאי הרשאה טלפונית לטפל אך ורק בעניין היתר ההמצאה עבור הנתבע, נקבע ע"י חברתי, כב' הרשמת הבכירה א' חן, כי שליחת כתב התביעה למשרדו של עו"ד שרגאי, שאינו מחזיק בייפוי כוח מצד הנתבע, אינה יכולה להיחשב למסירה כדין. לכן הוגשה הבקשה שלפניי לה צורף תצהיר.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובצרופות לו, נחה דעתי כי הוכח על-פי מאזן ההסתברויות, ולצורך ההכרעה בבקשה זו בלבד, כי בין הצדדים התנהל משא ומתן למתן שירותים של התובעת לנתבע, כאשר הצדדים נפגשו בישראל מפעם לפעם, ושוחחו על תמורה עבור עבודת התובעת, הגיעו להסכמה על מתן השירות, אך נתגלעה ביניהם מחלוקת ביחס לשיעור התמורה שאמורה להשתלם לתובעת עבור עבודתה (בהקשר זה מפנה לנספחים ד'1 וט' לכתב התביעה). מכאן שעל פניו, מתקיימת עילת תביעה.

לחלופין, גם אם ייטען שלא נכרת הסכם אלא התנהל בין הצדדים מו"מ בלבד, הרי שניתן להפנות גם לתחולת סעיף קטן 7 לתקנה, שניתן לשייכה לשלב הטרום-חוזי:

"(7)התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה;".