ת"א 36089-02-14

בפני בקשה של הנתבעים לסילוק התביעה, לאחר שהתובע לא מילא אחר החלטות בית המשפט שוב ושוב.

בפסק דין שניתן ברע"א 197/15 ביום 21/4/15 קיבל בית המשפט את הבר"ע על ההחלטה מיום 9/12/14 בה נדחתה בקשת הנתבעים לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם בסך של 30,000 ₪ בתוך 60 יום. כמו כן, חויב התובע בתשלום הוצאות הבקשה בסך 6,000 ₪.

התובע לא שילם את ההוצאות ולא הפקיד את הערובה והגיש ביום 21/6/15 בקשה דחופה למתן ארכה להפקדת הערובה.

בתום הדיון שנערך במעמד הצדדים ביום 25/6/15 ניתנה החלטה בה נעתרתי לבקשת התובע. קבעתי שערכאת הדיון רשאית להאריך את המועד להפקדת הערובה שנקבע בהחלטת בית המשפט העליון, והוריתי על הארכת מועד של 60 יום נוספים.

התובע לא קיים את החלטות בית המשפט, על אף הארכה שניתנה לו ולא הפקיד את סכום הערובה שנקבע.

ביום 9/9/15 הגיש ב"כ הנתבעים בקשה לדחיית התביעה בהתאם לתקנה 519(ב) לתקסד"א בשל אי קיום החלטות בית המשפט גם לעניין הפקדת הערובה וגם משום שלא הגיש תצהיר עדות ראשית בניגוד להחלטת בית המשפט.

למרות הסמכות המוקנית לבית המשפט להורות על סילוק התביעה מאחר והתובע לא קיים את החלטת בית המשפט למרות הארכות שניתנו לו, התובע נדרש להגיב לבקשה בתוך 30 יום.

עד היום לא הוגשה כל תגובה עניינית.

ב"כ התובע הגיש, ביום 20/9/15, בקשה לאשר לו להפסיק את הייצוג בתיק בטענה שהתובע ונציגו "אינם משתפים פעולה כלל עם המבקש".

ב"כ הנתבעים ביקש, שבית המשפט יתן החלטה לגופו של עניין.