ת"א 36085-04-14 אבו ליל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

הצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן לפי סעיף 4 ג' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

אין מחלוקת בשאלת האחריות והמחלוקת היחידה היא בשאלת הנזק, כאשר לטענת הנתבעת כלל אין נזק ויש לדחות לכן את התביעה.

הצדדים הגישו טיעונים כתובים ואלה מונחים עתה בפני.

התובעת טוענת כי ביום 23/11/12 נפגעה בתאונת דרכים כאשר רכב התנגש מאחור ברכב שבו נהגה. לטענתה, כתוצאה מכך היא טולטלה ונחבלה קשות, במיוחד בצוואר ובגב. לטענתה, בבדיקות שנערכו לה בסמוך לתאונה התברר כי היא נפגעה קשות וסובלת מחבלות קשות והיא שוחררה מבית החולים (באותו היום), עם חופשת מחלה ממושכת.

עוד טענה כי בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה ומהביקור בבית החולים, נודע לה כי היא בהריון ובשל כך המשיכה במעקב רפואי ארוך וממושך במסגרת קופת חולים ואצל רופאים פרטיים על מנת לשלול חבלות לעובר ולוודא שההיריון תקין. התובעת טוענת כי בעקבות התאונה הוציאה הוצאות רבות, נאלצה להעזר בעזרה מוגברת של בני משפחתה ונגרמו לה הפסדי שכר משום שנעדרה מעבודתה למשך שבוע ימים. התובעת טענה כי עובר ליום התאונה עבדה כשכירה והשתכרה 7,500 ₪ נטו בכל חודש.

טענות התובעת לעניין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה נטענו ברובן הגדול מבלי שיש במסמכים שצורפו על ידה כדי לתמוך בהן, וחלקן אף נסתר מהמסמכים שצורפו.

יש לזכור, כי פגיעה בתאונת דרכים אין די בה כדי להצדיק מתן פיצוי ויש להוכיח כי כתוצאה מאותה פגיעה נגרם נזק.

התובעת לא צרפה לתחשיב הנזק מטעמה תלושי שכר כלל, אף שבסעיף 4, תחת הכותרת "אובדן השתכרות לעבר", נטען כי מצורפים תלושי שכר. לפיכך, לא הוצגה שום ראיה שהיא - לא לשכרה של התובעת עובר לתאונה וגם לא להפסד השכר שלטענתה נגרם לה כתוצאה מהתאונה.

יצויין, כי אף לו היה מקום לערוך חישוב כנטען על ידי התובעת, הרי שאם שכרה עמד על 7,500 ₪ נטו לכל חודש והיא נעדרה מעבודתה שבוע, ההפסד שנגרם לה הינו כ 1700 ₪ בלבד (לפי 4.3 שבועות בכל חודש). למרות זאת טענה התובעת כי אובדן ההשתכרות לעבר הינו 3,000 ₪, מבלי לפרט כיצד חושב סכום זה.