ת"א 35959-03-13 אמנועל נ' בן עמירה ואח'

סכסוך בין בעלי מקרקעין משותפים לעניין זכות ואופן השימוש במקרקעין לאחר חלוקת השימוש בהם. 

הרקע והעובדות:

1.התובע והנתבעת 1 הם בעלים משותפים בחלקים שווים בזכויות במקרקעין הידועים כגוש 1937, חלקה 192, המצויים ברחוב סמטת מרגלית 11 אשקלון (להלן:- "המקרקעין" או "המגרש"). הנתבעים מחזקים במחצית המקרקעין, עליה בנוי ביתם.

2.בשנת 1995 הגישו הנתבעים לוועדה המקומית לתכנון ובנייה באשקלון בקשה להיתר בניה על מחצית המקרקעין וצורפה לבקשה תכנית פיתוח (להלן:- "תכנית הפיתוח").

התובע רכש זכויותיו במקרקעין ממר כהן דוד, מר כהן דוד רכש זכויותיו במקרקעין ממר שלהוב (שחל) אמנון.

יצויין, כי מדובר במקרקעין בשטח של דונם אחד, אשר מיועד לבניית שתי יחידות דיור, כאשר אין חולק, כי כל אחד מהבעלים של מחצית המקרקעין רשאי לבנות באופן בלעדי את ביתו על מחצית המקרקעין בפועל, הגם שבפועל לא נרשם הסכם שיתוף בין הבעלים, בהתאם להוראות סעיף 29 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (וככל הנראה גם לא נרשם כעת, לאחר השלמת הבנייה, בית משותף במקרקעין).

3. בהליך שהתנהל במסגרת תיק המרצה 1266/95 שהוגש על ידי הנתבעים כנגד מר שלהוב וכנגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה (אשר צורפה כמשיבה פורמלית) בבית משפט השלום באשקלון, ולאחר שהתגלעה מחלוקת באשר להסדרי החניה במגרש, הושגה הסכמה שקיבלה תוקף של החלטה.

הסכמה זו הוכתבה לפרוטוקול בית המשפט מפי בא כוח הנתבעים, אשר ביקשו ליתן לה, בהמשך, תוקף של החלטה:

"מבוקש בהסכמת חברי עו"ד ארדן כי הועדה המקומית תצהיר ותתחייב כי על סמך חניה שהוקצתה בחלקתם של המבקשים (מש' בן אמירה) עבור שלהוב, והדבר כבר הוקצה ואושר על ידי הועדה המקומית במסגרת היתר הבניה שביקשה וקיבלה משפ' בן אמירה, ינתן היתר בניה בבוא העת גם לשלהוב בחלקתו מבלי שנושא החניה יהווה מכשול לקבלת ההיתר. מוסכם כי המבקשים (בן אמירה) לא ידרשו תשלום כלשהו בגין הקצאת מקום חניה בחלקתם עבור עבור החניה שהוקצתה במסגרת חלקתם ולא ימנעו מלעשות שימוש בחניה על ידי שלהוב או מי מטעמו ובלבד שהשימוש יהיה של לחניה של רכב מנועי".

הסכמה זו קיבלה אף את הסכמת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שהצהירה במהלך הדין:

"אם בחלק המגרש מושא בקשה זו של המבקשים בני משפחת בן אמירה, תוקצה חניה גם עבור בעלי הזכויות בחלק השני של המגרש (שכיום שייכות למר שלחוב) לא תדרוש הוועדה המקומית ממר שלחוב כשיבקש לבנות על המגרש שלו להקצות חניה לרכב בשטחו כתנאי לקבלת היתר הבניה, בסייג אחד, בתנאי שלא יתוקן תקן החניה של העיריה כך שיחייב תוספת של יותר ממקום חניה אחד."

4.היתר הבניה שהוגש על ידי הנתבעים לוועדה המקומית, הכולל, כאמור, גם את תכנית הפיתוח, הוגש כראיה במסגרת ההליך שלפניי.

עיון בתכנית הפיתוח מלמד, כי המקרקעין חולקו לשניים, האחד חלקם של הנתבעים והשני חלקו של ה"שכן". במסגרת תכנית הפיתוח, הוקצתה "חניה לשכן בעתיד" בשטח של 2.5 מטרים רוחב על 5 מטרים אורך.