הנדקנופף ואח' נ' דלתא קפיטל גרופ בע"מ ואח'

התובעים הגישו תביעה כספית כנגד הנתבעים, ועתרו להשבת סכומי כסף ששילמו לנתבעת 1 בגין הלוואה שנטלו מאת הנתבעת 1, כאשר הנתבע 2 הינו יועצה המשפטי של הנתבעת 1.

הנתבעים הגישו בקשה לסילוק על הסף, והתובעים הגישו תגובה לבקשה.

בבוקר הדיון, הגישה הנתבעת 1 תשובה לתגובה, אלא שצודק ב"כ התובעים בטענתו שהתשובה הוגשה לאחר חלוף המועד הקבוע בתקנות להגשת התשובה, ובבוקר הדיון, באופן שלא התאפשר לב"כ התובעים, כמו גם לבית המשפט, לעיין בה, ועל כן, היא נמחקת מהתיק.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, ובכתבי הטענות על נספחיהם, עולה כי התביעה דנן הוגשה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות.

התובעים חתמו על הסכם הלוואה עם הנתבעת 1 ביום 23/09/08, ועל פי האמור בסעיף 31 לכתב התביעה, הנתבעת 1 פתחה תיק הוצל"פ כנגד התובעים ביום 19/04/09, וזאת לאחר שהנתבעת 1 העמידה את יתרת החוב לפירעון מידי.

טענות שיש לתובעים כנגד העמדת החוב לפירעון מידי, או טענותיהם כנגד שכר טרחת עו"ד בהליכי הוצל"פ, מן הדין היה שיעלו במסגרת בקשה לראש ההוצל"פ, או בהגשת בקשה בטענת פרעתי לפי סעיף 19 לחוק ההוצל"פ. התובעים זנחו טענות אלה ושילמו את התשלומים נשוא התיק במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

ב"כ התובעים טען בדיון כי התשלומים בוצעו במסגרת תיק ההוצל"פ ביום 23/05/10, ועל כן מועד ביצוע התשלומים הינו מועד הקובע לעניין מרוץ תקופת ההתיישנות, וכן טען בסעיף 9 לתגובתו כי אין התובעים מבקשים סעד הצהרתי לבטלות הסכם ההלוואה, מכוחו נעשו התשלומים, אלא תובעים את החזר סכומי הכסף ששולמו.

אין מקום לקבל טענה זו.

התשלומים שהשבתם נדרשת בתביעה דנן, שולמו מכוח הסכמים שנחתמו בין הצדדים במסגרת תיק ההוצל"פ, אשר נפתח לפני למעלה מ – 7 שנים ממועד הגשת התביעה דנן.