ת"א 35829-10-12 סגרון ואח' נ' מימי הנגב בע"מ ואח'

התובע בהליך שלפניי, עותר לחייב את הבורר שמונה להשלים את פסק דינו בנושאים שונים.

הנתבעות מצידן טוענות, כי הבורר סיים את מלאכתו שעה שנתן את פסק הבוררות ולכן אין לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות.

סעיף 24 לחוק הבוררות, השתכ"ח-1968, העוסק בביטול פסק בורר, עוסק לא רק בביטולו, אלא גם באפשרות להחזיר לבורר את ההליך, על מנת לתקן את פסק דינו, כלשון הסעיף:

בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל דין (בחוק זה – 'בקשת ביטול'), לבטל את פסק הבוררות, לכולו או חלקו, להשלימו לתקנו או להחזירו לברור , מאחת העילות הבאות:...

5. הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו.

כאמור, הנתבעים טענו, כי הבורר סיים מלאכתו וכי יש לתקוף את פסק דינו בדרך של מתן אישור או ביטול, אך לא טענו לגופו של עניין, מדוע אין להחזיר את פסק הדין אל הבורר, בעניינים שלגביהם טען מפורשות, כי הוא אינו מכריע.

לאור האמור, הנני סבורה, כי יש מקום להכריע עניינית בטענות המבקש.

הבורר ציין בפסק דינו: "להלן נושאים שלא טיפלתי בהם ועל הצדדים לבררם ביניהם ומשכך יש לבחון את הנושאים לגופו של עניין."

הנושא הראשון, הוא סוגיית השבת סכומי כסף לצרכנים.

בנוגע לנושא זה, אציין, כי עניינית קיים קושי של בית המשפט להתייחס לנושא זה, היות והוא אינו מוצא ביטוי בכתבי הטענות.

ואולם, מפסק דינו של הבורר עולה, כי הבורר בחר שלא לדון בנושא האמור, כיוון שהאגודה לא חרגה מהסכומים אותם היא רשאית לגבות. שיקול הדעת של האגודה שלא להשיב סכומי כסף אלו ואחרים לצרכנים הוא במסגרת אותו שיקול דעת הנתון בידי האגודה (ראה התייחסות הבורר בעמ' 2 לפסק הדין, מתוך תשובת רשות המים, החל משורה 58).

הבורר אמנם קבע, כי אינו דן בנושא זה, אך קביעתו הינה למעשה הכרעה, כי מדובר בהחלטה שניתנה כדין על ידי רשויות האגודה, שהחליטה לגבות את הסכומים המותרים לה בגין מחיר המים, כשהם כוללים גם רכיבים נוספים ולכן אינה ניתנת לבירור על ידו.

משזו קביעת הבורר, הלא אין להתערב בה והבורר הכריע בסוגיה האמורה.