ת"א 35793-02-14 ב' נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ

1. התובע מתנגד לקיום הבדיקה מחוץ לחיפה לאור הריחוק ממקום מגוריו: מרפאת המומחה מטעם הנתבעת היא ברמת השרון בעוד שהתובע גר בחיפה. הוא מציין שהתנגדותו הנה על רקע מצבו הרפואי: עוורון המחייב אותו לעזרת צד שלישי בהתניידות ; כאשר נסיעה למרכז הארץ תדרוש לווי של צד שלישי לשעות ארוכות וכרוכה בקשיי ארגון.

2. הנתבעת מציינת כי ביקשה לסייע, ובדקה מול המומחה מטעמה כלום ניתן לבצע הבדיקה בחיפה. התשובה שהתקבלה הנה שעם כל הרצון הטוב הדבר לא ניתן שכן המומחה זקוק למכשור רפואי וציוד המצוי במרפאה האמורה. עוד מציינת הנתבעת כי התובע, על פי בקשתו היה זקוק לליווי ממילא גם לו נבחר מומחה צפוני יותר, וכי זמן הנסיעה כיום דרך כביש 6 למרפאה אינו ניכר. עוד מציינת הנתבעת כי בחרה המומחה הצפוני ביותר , גיאוגרפית, מרשימת מומחים שמתוכם התבקשה לבחור.

3. לא ברור על איזו רשימה מדובר , אך מכל מקום מקובל עלי כי רשאי כל צד לבור לו את המומחה מטעמו , על פי העדפתו. אמנם לא יחסרו מומחי עיניים ראויים גם באזור חיפה, אך ברור שבחירת הנתבעת לא נועדה ל"טרטר", את התובע אלא משקפת בחירה מתוך רשימת מומחים המקובלים עליה. יש חשיבות לכך שבשיטה האדברסרית כל צד יוכל לבור לו מומחה בו הוא נותן אמון, שהרי אותו מומחה בסופו של יום, הוא שיציב התזה הרפואית מטעם בעל הדין. כבכל זכות דיונית , גם בזכותו של בעל דין לבחור מומחה על פי העדפתו צריך לעשות שימוש בתום לב. בכפוף למקרים חריגים, במציאות בה התפתחו מאד אמצעי התחבורה, זמינותם, ואף כבישי הארץ, הרי ככלל דרישה שתובע ייסע שעה או אף שעתיים באופן חד או דו פעמי למרפאת המומחה (ונחזה שלא נדרשת יותר מנסיעה אחת הלוך ושוב)– אינה יכולה להיחשב כהפעלת זכות דיונית שלא בתום לב. גם אם אכן כרוכה הדרישה בטורח עודף בנסיבות המקרה – אין מדובר בדרישה דיונית לא קבילה.

4. שיקול נוסף הנו השוויון הדיוני. כל תובע רשאי הרי לבור לו מומחה כלבבו, מדן ועד אילת, בלי קשר למה נעשה בתיק ספציפי. לא אחת אף בוחר תובע להגיש חוו"ד של מומחה שמרפאתו אינה סמוכה למקום מגוריו, גם אם יש מומחים זמינים באותו תחום ומקום. לכוף על בעל הדין שכנגד לבור לו מומחה בו לא חפץ מתחילה, פוגעת בזכותו להצגת ראיות קבילות תומכות בהגנתו או תביעתו כפי הבנתו וחפצו, ועוד בעניין ראייתי מרכזי . איני שולל כאמור שיהיו מקרים חריגים בהם עשוי שהתוצאה תשתנה בעניין זה ויקבע שמדובר בעמידה על זכות שלא בתום לב. אך לא מצאתי שהמקרה כאן בא במניינם.

5. עם זאת הנתבעת היא שעומדת על קיום הבדיקה אצל המומחה בו מדובר, ובהתאמה יש להטיל עליה כל העלויות הכרוכות בבדיקה, הנובעות ממצבו הרפואי של התובע, ותוך מזעור הטורח לתובע. הנתבעת תממן מונית שתאסוף התובע והמלווה מבית התובע למרפאת המומחה, ובחזרה לביתם. ככל שמדובר במלווה שאינו בן משפחה מדרגה ראשונה תשא היא אף בעלות זמן הבטלה של המלווה בסך 500 ₪.

ניתנה היום, ג' חשוון תשע"ז, 04 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.