ת"א 35763-12-11 קווידר ואח' נ' עיריית נצרת עילית ואח'

לפניי תביעה לפיצויים בגין נזק גוף שנגרם לתובע לטענתו עקב פציעתו מגדר ברזל קרועה של מגרש כדורגל. ההחלטה שלהלן היא לעניין סוגיית החבות בלבד.

רקע:

1.התובע, יליד 1993, נפצע לטענתו ביום 04.05.06 מגדר ברזל קרועה אשר הקיפה מגרש כדור-רגל בו התאמן בסמוך לפני כן (להלן – המגרש).

2.התביעה הוגשה נגד עריית נצרת עלית (הלן – העיריה), שהמקרקעין בהם ארעה התאונה מצויים בתחום שיפוטה. העיריה התגוננה בין היתר בטענה כי החזקה במגרש והאחריות לתחזוקתו הועברו על-ידה לעמותת כדורגל הפועל נצרת עלית (להלן – העמותה). העיריה הגישה הודעת צד ג' נגד העמותה וכנגד מבטחתה, הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן – הפניקס).

נסיבות הפגיעה:

3.גרסת התובע באשר לנסיבות בהן נפגע כפי שפורטה בתביעה ובעדותו, הינה כדלקמן: בעת הרלוונטית הוא היה כבן 13 שנים, והשתתף באימון כדורגל של קבוצת הפועל נצרת. ביום האירוע, לאחר סיום האימון בסביבות השעה 18:30, הוא המתין לאביו שיבוא לקחת אותו ברכב. הוא היה לבדו במקום לאחר שיתר השחקנים והמאמן עזבו את המקום (עמ' 8, ש' 2-3). הוא נזקק להטיל את מימיו לצורך כך נכנס מאחורי המגרש, באזור בו היו שיחים. בהלכו שם רגלו פגעה בצינור בולט מהקרקע, הוא נפל וידו הימנית נפגעה מחוטי ברזל של הגדר המקיפה את המגרש אשר היתה קרועה. לטענת התובע, אביו הגיע למקום לאחר מספר דקות ופינה אותו לבית החולים המשפחה הקדושה בנצרת, שם אושפז במחלקה האורתופדית למשך שלושה ימים עקב הפגיעה ביד.

4.התובע הגיש תמונות של מקום הפגיעה, אשר צולמו על-ידי צלם שאליו התלוו הוא ואביו זמן קצר לאחר האירוע (עמ' 9, ש' 29-32). בתמונות נראית גדר מברזל או חומר מתכתי כלשהו, קרועה וחוטיה בולטים ומשתפלים אל מחוץ למגרש. כן נראה המקום בו לטענת התובע הוא הלך בעת שנפגע – בסמוך לגדר המגרש ולשיחים שלצידה. כן נראה צינור גומי על פני הקרקע במקום הנ"ל. התובע בעדותו הצביע על גדר הקרועה ממנה לטענתו נפגע, וכן על הצינור בו לטענתו נתקלה רגלו. יצויין כי התמונות אינן נושאות תאריך, ברם התובע העיד כאמור כי הן צולמו זמן קצר לאחר האירוע, עדות המשתלבת הגיונית עם העובדה שבאחת התמונות נראה התובע כשידו הימנית (שנפגעה) עודנה חבושה, ולפיכך מהימנה עלי עדותו כי התמונות צולמו זמן קצת לאחר האירוע ומשקפות את מצב הדברים בעת הפגיעה.

5.העיריה והעמותה טוענות כי מדובר בעדות יחידה של בעל דין ללא סיוע שאין לבסס עליה ממצא, מה-גם שהתובע נמנע מלהעיד את אביו. אכן מדובר בעדות יחידה של בעל דין, אך עם זאת סבורני שהיא ראויה לאמון. לעניין זה התרשמתי מעדותו של התובע אשר היתה קוהרנטית, פשוטה וברורה, ללא ניסיון להגזמה בתיאור הנסיבות, ואשר משתלבת הגיונית עם התמונות שצורפו המלמדות על מפגע ברור בדמות גדר הברזל הקרועה שחוטיה בולטים, ועם תיאורו של התובע בדבר מקום ואופן פגיעתו. יוער כי עדות התובע באשר לשעה בה נפגע ואופן פינויו לבית החולים משתלבת אף עם טופס הקבלה למיון בבית החולים, המצביע על כך שהתובע התקבל במיון כשהוא מלווה בהורה בשעה 19:11, וזאת כאשר לפי עדותו הוא נפגע לאחר סיום האימון בסביבות השעה 18:30. יצויין עוד כי התובע נשאל בחקירתו באשר לימים בהם התקיימו בדר"כ אימוני הכדורגל, והשיב כי הם התקיימו בימים שני עד חמישי, ובדיקה מעלה כי יום בו נפגע היה יום חמישי בשבוע.

התובע נמנע אמנם מלהעיד את אביו, תוך שציין כאשר נשאל לעניין זה בעדותו כי סבר שהדבר איננו נדרש בהיותו בגיר כיום, ברם סבורני כי אין בכך להכריע את הכף בשים לב לכך שהאב לא היה ממלא עד ראיה לתאונה עצמה כך שעדותו נסיבתית בלבד.