ת"א 35749-05-11 אדר נ' שקי

מונחת בפניי תביעה לביצוע שטר על סך 426,423 ₪, החתום על ידי הנתבע (להלן – "השטר").

מבוא וטענות הצדדים בתמצית

1. התובע עותר לפירעון השטר, המורכב לשיטתו משלושה רכיבים:

   אחד, שכר טרחה בשיעור 3% מתמורת מכירתו של בית הנתבע, בגין שירותים שניתנו לנתבע על ידי התובע בקשר לרכישת מקרקעין ובניית בית עליהם בסך 288,000 ₪.

   השני, סך 130,625 ₪, בגין ריבית על הלוואה שהעניק לנתבע, עד ליום 2.1.2011.

   השלישי, סך 7,798 ₪, בגין ריבית עד ליום הפקדת השטר לביצוע, 11.2.2011.

2. התובע עוסק ביזמות בתחום הנדל"ן ובבניית בתים. לטענתו, במהלך שנת 2006 פנה אליו הנתבע וביקש שייתן לו ייעוץ בכל הקשור לרכישת קרקע, מימון ופיקוח על בניית בית שבנה הנתבע על הקרקע. לשיטתו, סוכם בין הצדדים כי הנתבע ישלם לו עבור שירותי הליווי והייעוץ 3% מהתמורה שתתקבל ממכירת הנכס. לדברי התובע, ייעץ לנתבע בכל הקשור לאמור לעיל, כולל פיקוח עליון על הבנייה, אך הנתבע לא שילם את הסכום המוסכם האמור.

3. הנתבע מכחיש את קיום ההסכם האמור וגורס כי התובע סייע לו באופן מינורי בעצות, נוכח יחסי חברות קרובים ביניהם. עוד טוען הנתבע בהקשר זה כי בכל מקרה השטר לא ניתן להבטחת שכר הטרחה, אלא רק בעניין ההלוואות.

4. בנוסף, טוען התובע כי בשל קשיי מימון התקשה הנתבע לסיים את הבנייה, ופנה אליו בבקשה לעזרה. אין חולק כי בין הצדדים נחתם ביום 27.4.2009 הסכם הלוואה (עליו חתמה גם אשת הנתבע), נספח ב' לתצהיר התובע (להלן – "הסכם ההלוואה הראשון"). בהסכם זה נרשם, בתמצית, כי הנתבע ואשתו לווים מהתובע סך 550,000 ₪ לתקופה של שנה, צמודה לדולר אך לא פחות מהסכום המקורי.

   עוד אין חולק בין הצדדים כי ביום 24.6.2009 נחתם בין הצדדים הסכם הלוואה שני, זהה בנוסחו להסכם ההלוואה הראשון, בו נרשם כי הנתבע ואשתו לווים מהתובע סכום נוסף של 550,000 ₪, לתקופה של שנה, צמוד לדולר (נספח ה' לתצהיר התובע; להלן – "הסכם ההלוואה השני").

5. בשני ההסכמים נרשם כי הלווה מאשר בחתימתו כי קיבל סך של 550,000 ₪, אם כי הנתבע טוען שבפועל קיבל במסגרת הסכם ההלוואה הראשון 500,000 ₪ ובמסגרת הסכם ההלוואה השני 495,000 ₪, כאשר ההפרש המצטבר, בסך 105,000 ₪, מהווה את סכום הריבית בגין שתי ההלוואות, סכום המשקף ריבית של 10% לשנת ההלוואה. למחלוקת זו לא נודעת משמעות לעניין ההתחשבנות בין הצדדים בנוגע לריבית, נשוא השטר.

6. בהקשר להלוואות, קיימות שתי מחלוקות בין הצדדים: האחת, נוגעת לשיעור הריבית על שתי ההלוואות. השנייה, היקף הסכומים שהשיב הנתבע לתובע בפועל. מחלוקות אלה התגלעו לאחר שהנתבע לא השיב לתובע את ההלוואות בתום שנת ההלוואה אלא רק כחצי שנה ויותר לאחר מכן.

   לגבי השבת הסכומים, אין חולק כי בפועל השיב הנתבע לתובע סך כולל של 1,000,050 ₪, והמחלוקת הינה לגבי סכום במזומן בסך 50,000 ₪ שהנתבע טוען כי שילם לתובע, בנוסף לסכום זה.