ת"א 35735-06-14

1.בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט זה, כב' השופטת נאות פרי מיום 6.7.2015 בגדרו חייב בית המשפט את המבקשים לשלם למשיבה פיצוי בסך של 41,600 ₪, ציווה על המבקשים להימנע מלהתחרות במשיבה ולהתקשר עם לקוחותיה, וחייב את המבקשים בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורכי דין.

2.בבקשה מעלים המבקשים טענות לגבי סיכויי הצלחת הערעור ולגבי מאזן הנזקים. המבקשים טוענים כי בית המשפט הושפע מניסיונות ההסדר ומהצעת הפשרה ואף "העניש" את המבקשים שלא קיבלו את הצעתו להסדר פשרה. עוד נטען כי בית המשפט התייחס למסמך ת/4 אף שדחה את הבקשה להגישו כראיה. המבקשים טוענים כי בית המשפט העניק למשיבה סעד שלא התבקש, כאשר קבע כי את החשבוניות ללקוח עמיר דגן עליהם להעביר דרך הנהלת חשבונות המשיבה ולשלם למשיבה עמלה. לבסוף טוענים המשיבים כי טעה בית המשפט כאשר קבע שתניית אי התחרות תקפה.

3.דין הבקשה להידחות. על בעל דין המבקש עיכוב ביצוע של פסק דין לשכנע בדבר סיכויי ההצלחה בערעור מחד ולשכנע כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו מאידך.

כאשר מבוקש לעכב חיוב כספי לא יינתן בדרך כלל צו עיכוב אלא אם ישכנע המבקש כי לא יוכל לגבות את כספו חזרה, אם יזכה בערעורו.

4.המבקשים לא הצביע על כל קושי לקבלת כספם חזרה אם יזכו בערעור ודי בכך כדי להביא לדחיית הבקשה בכל הנוגע לחיוב הכספי; כך לגבי החיוב הכספי בסעיף 60(א) לפסק הדין וכך גם לגבי החיוב לשלם למשיבה עמלה על פי סעיף 60(ג).

5.המבקשים גם לא השכילו להוכיח מהו היקף הנזק שעשוי להיגרם להם בשל צו המניעה שניתן, צו האוסר עליהם להתקשר עם לקוחות המשיבה. צו זה מוגבל רק כל עוד המבקש בעל מניות ומבוסס על תקנון המשיבה ועל עקרונות תום הלב האוסרים על בעלי מניות להתחרות בחברה בה הינו חבר. הצו אינו מונע מהמבקשים להתקשר עם גורמים שאינם לקוחות של המשיבה.

6.דומני גם כי סיכויי הצלחת המבקשים בערעור אינם גדולים. בית המשפט בחן את הראיות, שמע עדויות והעדיף את עדותם של עדי המשיבה. בית המשפט נתן תוקף לתניית אי התחרות ופירט את נימוקיו בהרחבה. מכל מקום, משמעות צו המניעה הינה רק הפסד כספי אותו ניתן יהיה להעריך ובמידת הצורך לפצות בכסף.

7.אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.