גרוס נ' רייזמן

התובע מחזיק בידו שטר בסך של 500,000 ש"ח החתום על ידי הנתבעת. שטר זה ניתן לו על ידי זהר, גרושה של הנתבעת (בעלה בעת החתימה על השטר), בשל חובות של זהר כלפי התובע.

זהר שוהה מחוץ לתחומי המדינה בליטא מאז שנת 2016. הוא חב חובות למספר נושים, וביניהם התובע. נסיונות התובע לגבות את החוב כשלו, ועל כן, התובע פנה בהליך למימוש השטר כנגד הנתבעת. הנתבעת טוענת כי זהר חרג מהרשאה שניתנה לו על ידה בעת שחתמה על השטר, ולכן אין מקום לחייבה על פי השטר.

בפסק דין זה אדרש לבחינת מעמדו של התובע כאוחז על פי השטר, וכן לבחינת טענות ההגנה שהעלתה הנתבעת כנגד השטר.

רקע עובדתי

1. ההמחאה נשוא התביעה נחתמה על ידי הנתבעת. יתר הפרטים נותרו ריקים. ההמחאה ניתנה על ידי הנתבעת לזהר. זהר היה במערכת יחסים עסקית עם התובע. לטענת התובע, הוא קיבל את ההמחאה מזהר כבטחון להשבת כספי הלוואה שניתנו על ידיו לזהר במסגרת עסקים משותפים שנעשו ביניהם, החל משנת 2014. התובע היה נוהג להלוות כספים לזהר לצורך השקעת כספים בנכסים מחו"ל. לנספח א' לכתב התביעה שהגיש התובע כנגד זהר (נספח ה' לתצהיר העדות הראשית) מצורף מסמך המפרט את ההלואות שניתנו לזהר על ידי התובע.

    

2. כספי ההלוואה לא הושבו לידי התובע. על אף נסיונות של התובע לפנות לזהר לקבלת הכספים שניתנו על ידו, נותר חוב של זהר כלפי התובע העולה על מליון ש"ח. על כן, התובע פנה לנתבעת למימוש השיק, שניתן לו כביטחון על ידי זהר.

   .

3. התובע טען במהלך ההליך כי הפנייה שלו לנתבעת נעשתה כמוצא אחרון. לטענתו, המדובר בסכומים גבוהים אשר שולמו על ידו לגורמים נוספים והוא נזקק לכספים. לטענתו, הסיטואציה אליה נקלע גרמה לקשיים רבים לו ולמשפחתו.

    

4. הנתבעת טוענת כי אין מקום לחייבה בתשלום הכספים. הנתבעת טוענת כי היא חתמה על שקים לזהר בעת שהיו נשואים לצורך הפעילות השוטפת של הבית, ולא נתנה לו הרשאה למילוי ההמחאה על סכומים בשיעור כה גבוה של חצי מליון ₪, ולצורך עסקיו. עוד טוענת הנתבעת כי המדובר בעסקאות שזהר עשה עם התובע, אשר היא לא היתה מודעת אליהן, ולא לפרטיהן.