ת"א 35645-11-13 סוכר נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

עניינה של החלטתי זו בקשת התובע למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, בתחום האורתופדי – בקשה שהוגשה לבית המשפט לצידה של תביעה לפסיקת פיצויים בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

נטען על ידי התובע בכתב תביעתו האמור כי ביום 10.12.12 התובע היה מעורב בתאונה במסגרתה נגרם לו נזק גוף. נסיבות התרחשות התאונה תוארו על ידי התובע, בכתב תביעתו האמור, כדלקמן: "... טרם נסיעה מכפר עילבון לכיוון העיר סח'נין ולאחר הנעת הרכב הנהגת/הנתבעת מס' 2 החליטה לבדוק מי רדיאטור היד של התובע היתה על הרכב לפתע אחיינו של התובע דחף את דלת הרכב. הדלת נטרקה על-ידו של התובע בעוצמה"

בבקשתו למינוי מומחה רפואי, עתר התובע למינוי מומחים רפואיים בתחומים האורתופדי, הפלסטי והכאב. בדיון שהתקיים לפני בבקשה, ביום 30.9.14, הודיע התובע כי הוא מסתפק בבקשה למינוי המומחה הרפואי בתחום האורתופדי וזונח את הבקשה בנוגע לשני התחומים הרפואיים הנוספים.

הנתבעת בכתב הגנתה, עתרה לדחיית התביעה נגדה על הסף. נטען על ידי הנתבעת כי לא ארעה תאונה כנטען או לא ארעה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים. באשר לטענת התובע לאפשרות קיומה של נכות רפואית המצדיקה מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, טענה הנתבעת בכתב הגנתה ובתגובתה לבקשה למינוי המומחה הרפואי כי התיעוד הרפואי אשר צורף על ידי התובע לכתב תביעתו, ועליו ביקש התובע לסמוך את ידו, הינו מן התקופה הסמוכה למועד התאונה ואין בילתו. בהקשר זה נטען כי לא קיים רצף טיפולי ואין תיעוד עדכני המעיד על כך שנותרה מגבלה כלשהי אצל התובע. בענין זה, נטען על ידי הנתבעת, אין מקום להתחשב בחוות הדעת המוזמנת על ידי התובע, של ד"ר מאג'ד גנאים, שאסור ממילא להגישה לבית המשפט ובבואו של יום להציגה בפני המומחה שימונה מטעם בית המשפט, ככל שימונה.

שקלתי את טענות הצדדים, לכאן ולכאן, ובאתי לכלל מסקנה ולפיה יש מקום להעתר לבקשה, אך בנסיבות המקרה דנן, ישנו גם מקום להשית על התובע עלות שכרו של המומחה שימונה. להלן אפרט.

התיעוד הרפואי שהוצג על ידי התובע כולל בעיקרו סיכום ביקור במחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה, "פוריה", מיום התאונה, המציין בין היתר, את הדברים הבאים: "שלד, פרקים, גפיים: פצע קרוע אלקסוני כ 2.5. ס"מ בצד גבי של 5 MCP כף יד שמאל, קושי בישור אקטיבי של אצבע 5".

בפרק הדיון וסיכום הקבלה במסמך הרפואי הנ"ל צויין כי צילומי רנטגן אין עדות לנזק גרמי טרי, עם זאת צויין גם: "... רוויזיה של הפצע: הודגם קרע שלם של גיד מישר אצבע 5. בוצעה הרחבת פצע. תפירת גיד עם נילון 4.0, תפירת עוד, חבישה וסד גבס בישור...".

הגם שמלבד המסמך הרפואי הנ"ל לא צורפו מסמכים רפואיים נוספים מאוחרים יותר, למעט אותה חוות דעת מוזמנת המציינת כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 12% - לאחר הפעלת תקנה 15 – חוות דעת שבבואו של יום חל איסור להציגה בפני מומחה בית המשפט, נראה כי יש בתיעוד שהוצג כדי ללמד על אפשרות היוותרותה של נכות צמיתה המצדיקה מינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי.

את עובדת היעדרו של רצף טיפולי והועבדה כי החומר הרפואי הינו דל ביותר, ניתן להביא בחשבון על ידי כך שעלות מינוי המומחה לא תושת בשלב זה על ידי הנתבעת אלא על התובע.