ת"א 35400-10-15

בפני בקשה למינוי מומחה רפואי בגין תאונה מיום 12.7.12 ( להלן "התאונה הראשונה ") מתוך שתי תאונות דרכים נשוא התביעה בתיק זה. בכל הנוגע לתאונה השנייה ( מיום 13.7.14 ) נקבעה נכות על פי דין והמבקש החל בהליך ערעורי בבית האזורי לעבודה בתל אביב עפ"י הודעתו.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה מקובלת עלי טענת ב"כ המבקש בתשובתו כי העדר הפניה למיצוי זכויות המבקש במל"ל בגין התאונה הראשונה ,אינה יוצרת זיקה לתביעה על פי החוק ואינה מונעת דיון בבקשתו למינוי מומחה.

[ ראה רע"א 1619/93 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' טטרו פ"ד מז(4) 89 (1993) ]

דא עקא שעיון בנספחי כתב התביעה בנוגע לתאונה הראשונה מלמד, כי לא צורף כל מסמך שהוא מלבד דו"ח חדר מיון ,ואשר לטענת המשיבה אין די בו כדי להקים ראשית ראיה למינוי מומחה.

הלכה היא כי על המבקש מינוי מומחה רפואי להציג דוקומנטציה רפואית בעלת יסוד וראשית ראיה.

[ ראה רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון פ"ד מד(2) 216 ( 1990) ]

ההלכה רוככה עם השנים והפתיחות למפורט במסמכים הרפואיים עוגנה במניעת העוול לנפגע אשר אינו יכול להוכיח נכותו בדרך אחרת.

[ראה ע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ( 30.5.12 )]

בענייננו ,על אף הגישה הליבראלית שננקטה בפסיקה העדכנית בנוגע למינויו של מומחה רפואי בתביעה על פי הפלת"ד ,נראה כי אין עסקינן אפילו במקרה גבולי .

מדוח חדר המיון עולה כי המבקש התלונן על כאב גב ,אולם לא נמצא כל ממצא שהוא בבדיקתו והומלץ לו מנוחה ומעקב , שכנראה לא ביצע.

הואיל ואין במסמכי התביעה להעיד על ממצא לכאורי כלשהו , אין הם משקפים תלונות על כאבים חוזרים, טיפולים שעבר או תרופות שנטל . אין המשך טיפול ואף לא רצף טיפולי למצער מאז התאונה הראשונה ועד לשניה במשך כשנתיים , ואין כל מסמך אחר מלבד דוח חדר מיון ,שגם הוא אינו מעיד על רמז לנכות. מכאן שלא ניתן לקבע כי הונחה ראשית ראיה למינוי.