ת"א 35326-01-12 פלוני נ' נחום ואח'

ההליך – הצדדים

1.התובע נפגע בתאונת הדרכים נשוא התביעה ביום 5.10.09 (להלן: "התאונה"). לטענתו- זו אירעה כאשר הורכב על ידי הנתבע 1 על קטנוע (שפרטיו בכתב התביעה, להלן: "הקטנוע"), אשר החליק.

2.הנתבעת 2 היתה במועד התאונה המבטחת בביטוח חובה של הקטנוע.

3.התביעה הינה לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובע עקב התאונה והיא הוגשה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

המחלוקת

4.אין מחלוקת בין הצדדים בדבר עצם קרות תאונה וכי התובע נפגע במהלכה. הנתבעת 2 מודה בקיומה של תעודת ביטוח בתוקף במועד התאונה וכן כי לנתבע 1 היה אז רשיון נהיגה בתוקף (נספח ב' לתצהיר התובע ת/4). ואולם- היא טוענת להעדר כיסוי ביטוחי לתאונה, בנימוק שבניגוד לגירסת התובע- מי שנהג בקטנוע היה התובע עצמו, בעוד שהכיסוי הביטוחי במועד הרלבנטי היה לנהג "נקוב בשם". עוד חלוקים ביניהם הצדדים בכל הנוגע להיקף הנזק שנגרם לתובע ולשעור הפיצוי המגיע לו, היה והתביעה תתקבל.

5.התובע, העומד על גרסתו בכל הנוגע לנסיבות התאונה, טוען שהנתבעת מנועה מלכפור בחבותה. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בהקשר זה- באתי לכלל דעה שהדין עם התובע, ולהלן נימוקי.

6.אין חולק כי עובר להגשת כתב ההגנה ע"י הנתבעת, נוהל מו"מ ענייני ואינטנסיבי בין ב"כ התובע ובין עו"ד ממחלקת התביעות של הנתבעת. במסגרתו- ניתנה ארכה להגשת כתב הגנה, מונה מומחה בתחום האורתופדי שנתן חוו"ד, נשלחו אליו שאלות הבהרה, הנתבעת העלתה הצעה בפני ב"כ התובע ואף שלחה אליו כתב קבלה ויתור ושחרור בגובה הצעתה, ולאחר מכן שלחה אליו כתב קבלה מתוקן, בסכום אחר. ראו בהקשר זה מכתבים שצורפו כנספח ג' לתצהיר התובע ת/4.

רק לאחר שהמו"מ לא הבשיל לכלל הסכם, הוציאה הנתבעת 2 את התיק להגנה ע"י משרד עו"ד חיצוני. בכתב ההגנה, לראשונה- כפרה הנתבעת 2 מפורשות בחבותה לפיצוי התובע, בנימוק שהתאונה ארעה בנסיבות שונות מהנטען, ללא פירוט (סעיף 6 לכתב ההגנה).

7.התובע טוען שיש לראות בהתנהלות הנתבעת משום ניהול מו"מ בחוסר תום לב. מפנה ב"כ התובע בהקשר זה לחוזרי המפקח על הביטוח שצורפו כנספח ד' לתצהיר התובע ת/4.

בחוזר מיום 9.12.98 נקבע כי:

"3. מבוטח או צד ג' המגיש תביעה לחברת הביטוח (להלן: "התובע") זכאי וצריך לקבל לידיו, בכתב, את מלוא עמדתה של חברת הביטוח בנוגע לכל עילת מעצר תביעתו.

4. כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחיה לתביעתו בהזדמנות ראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחיה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה" (הדגשה שלי – ר.ש.);