ת"א 35300-07-13 איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' סקיי ליין עגורנים וטכנולוגיות בע"מ ואח'

1.לפניי בקשת הנתבעת 1 ובקשת הנתבעים 2-3, כל אחד בנפרד, לתיקון כתב ההגנה, באופן שתיווסף לו הטענה להיות הנתבעים 1 ו-2 מבוטחים בפוליסת ביטוח עבודות קבלניות של התובעת המכסה את האירוע מושא התביעה, ועל כן לקיומה של מניעות מצד התובעת לתבוע את נתבעים אלה.

2.הנתבעים 1-3 טוענים כי רק לאחרונה קיבלו עותק מפוליסת הביטוח של התובעת שמעיון בה נלמד הצורך בתיקון המבוקש. הנתבעת 1 טוענת כי מועד זה היה ביום 20.06.2016.

התובעת, בתגובה מפורטת שהוגשה לכל אחת מהבקשות, מתנגדת לתיקון המבוקש ועותרת לדחיית הבקשות, תוך חיוב הנתבעים בהוצאות. התובעת טוענת כי הבקשות הנן לקוניות, ללא הנמקה, ללא תצהיר לתמיכתן ומבלי שהנתבעים מפנים למקור עליו הם מבססים את טענתם ואף מבלי שהנתבעת 1 צרפה את פוליסת הביטוח עליה היא מסתמכת. לגוף העניין טוענת התובעת כי הנתבעים 1 ו-2 אינן נחשבות כקבלן או "סוג של קבלן". הנתבעת 1, עמה התקשרה מבוטחת התובעת לצורך השכרת עגורן, היא ספק העגורן ולא קבלן. הנתבע 2, הוא בודק עגורנים מוסמך שתפקידו לבדוק עגורנים ומתן אישור תקינות לעגורנים, ואין לראות בכל מי שסיפק למבוטחת התובעת שירות חד פעמי "קבלן" או "סוג של קבלן", כטענת הנתבעים 2-3.

אשר למועד הבקשה טוענת התובעת כי העתק הפוליסה היה בידי הנתבעים מזה 3 שנים ובעת הכנת כתבי ההגנה, ואין בבקשה כל הסבר מניח את הדעת לשיהוי בהגשת הבקשה.

דיון ומסקנות

3.תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מסדירה את הליכי תיקון כתבי הטענות וקובעת בהא לישנא:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

מגמת הפסיקה בנוגע לתיקון כתבי טענות היא ליבראלית, ובלבד שהתיקון נדרש על מנת להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין (רע"א 7192/14 דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' דוד צוקר (פורסם בנבו, 11.1.2015)). בוודאי כך, לאור זכות הגישה לערכאות, בשלב מוקדם של ההליך הדיוני בטרם הוחל בבירור התובענה, כפוף לכך שלא ייפגעו הזכויות הדיונית של הצד שכנגד (ע"א 3092/90 אגמון נ' זוהר, פ"ד מו(3) 214 (10.5.1992);בר"ע 1808-06 אמסלם נ' אלון (28.3.2016, פסקה 14 לפסק הדין) (להלן: "עניין אמסלם")). עם זאת, זכות הגישה לערכאות אינה זכות בלתי מוגבלת וקיימים מקרים בהם לא יותר תיקון כתבי הטענות. "מקרים אשר עלולים להצדיק סירוב לבקשה לתיקון הם למשל מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב, או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אילו הוגשה הבקשה מחדש, כגון טענה להתיישנות" (עניין אמסלם פסקה 15 לפסק הדין)).

יישום מבחנים אלה על המקרה דנן, ומבלי שתהיה בכך קביעה לעצם טענת הנתבעים לגופה, מצדיק להיעתר לבקשות לתיקון כתבי ההגנה.