ת"א 35264-04-16

בפניי בקשה של הנתבעים 2, 3 בהליך שבכותרת להארכת מועד להגשת הודעה לצד שלישי.

דין הבקשה להתקבל. הצורך בארכה המבוקשת עולה נוכח קיומה של אפשרות, כי התביעה נגד נתבעים אחרים תידחה בשל התיישנות. אפשרות זו עודנה עומדת על הפרק, בהמשך להחלטה בעניין זה (14.3.17). במצב כזה, ההודעה לצד שלישי עשויה להיות נחוצה על מנת לאפשר לנתבעים 2, 3 להעלות טענות אפשריות לשיפוי כלפי נתבעים אחרים. אין בפניי טעם של ממש, העשוי להוות שיקול נגדי בעל משקל לצורך האמור. הדברים אמורים אף בטענת נתבעים 4 – 6, כי הבקשה נעוצה במחדל של הנתבעים 2, 3 אשר לא העלו בכתב הגנתם טענת התיישנות. גם אם כך הדבר, התוצאה של סיכול האפשרות של נתבעים אלה למצות את טיעוניהם לגבי חלוקת אחריות בין הנתבעים (במקרה בו תתקבל התביעה), באופן המשקף את אחריותם היחסית לנזקים הנטענים, עלולה לפגוע בגישה האפקטיבית להליך השיפוטי וביכולת להגיע לתוצאה צודקת בנסיבות העניין, וככזו אינה מידתית ביחס למחדל הנטען. אשר לכך שהנתבעים 2, 3 פנו בבקשת הארכה אך ביום 27.2.17, הרי שהדבר לא גרם פגיעה ממשית בניהולו התקין של ההליך, בשים לב לכך שבאותה עת טרם ניתנה ההחלטה בעניין ההתיישנות. לכן, גם בכך אין עילה מספקת להביא לדחיית הבקשה. הדברים אמורים ביתר שאת נוכח לוח הזמנים הכולל הנוגע לניהול ההליך, הסב על התרשלות באיבחון אשר תחילתה, על פי הטענה, לפני קרוב ל – 30 שנה.

התוצאה היא, שהבקשה מתקבלת. נתבעים 2 – 3 יוכלו להגיש הודעה לצד שלישי נגד הנתבעים האחרים, או מי מהם, וזאת עד ליום 1.5.17. עיון ביום 8.5.17. נוכח מכלול נסיבותיו של העניין, לא אעשה צו להוצאות בבקשה זו.

ניתנה היום, י"ז ניסן תשע"ז, 13 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.