ת"א 35208-02-14 לביא ואח' נ' נציגות הבית המשותף ואח'

בהמשך להחלטתי בישיבת הקד"מ מיום 28/10/14 הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן. כתב התביעה המתוקן הוגש ביום 17/11/14, ובמסגרתו נכללו בעלי דירות נוספים בבניין – הנתבעים 9-14 (בנוסף לבעלי הדירות שנכללו בכתב התביעה המתוקן).

במסגרת החלטתי מיום 24/11/15 (בישיבת הקד"מ שהתקיימה באותו מועד) הוריתי לב"כ התובעים להגיש בתוך 7 ימים אישורי מסירה כדין של כתב התביעה המתוקן, וכן הודעה הכיצד ברצונו להמשיך את ההליכים בעניינם. כן, מצאתי כי יש מקום למינוי מומחה מטעם בית המשפט, אולם ראיתי לנכון להמתין עם החלטת המינוי עד לקבלת עמדת התובעים כאמור.

במסגרת הודעתם של התובעים מיום 1/12/15 נמסר כי כתב התביעה המתוקן הומצא לידי נתבעים 9-14 וצורפו העתקים מאישורי המסירה הרלוונטיים.

בהחלטתי מאותו מועד הוריתי כי ב"כ התובעים יודיע הנדרש בהתאם להחלטתי מיום 24/11/15 באשר לנתבעים אשר לא התגוננו.

בעקבות החלטתי האמורה, הגישו התובעים "בקשה למתן הוראות" בה הבהירו, בין היתר, אינם סבורים כי יהא זה נכון וצודק לבקש פסק דין בהעדר הגנה, "במועד זה", ככל שבחוות הדעת מטעם וועד הבית נקבע שמקורם של הנזקים הנתבעים הינו בדירות הנתבעים 2-8. בנסיבות אלה, נטען כי יש צורך בקבלת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט (כפי שהסכימו הצדדים), על מנת להכריע בשאלה האם יהא זה צודק לבקש פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעים הנוספים.

בהודעת הנתבעים 2-8 מיום 9/12/15 הבהירו האחרונים כי לנוכח עמדת התובעים באשר לעיתוי בהגשת בקשה לקבלת פסק דין בהעדר הגנה, ולמען הסדר הדיוני וקיום הליך משפטי תקין, מתבקש בית המשפט להורות שהנתבעים הנוספים יבהירו מדוע בחרו שלא להגיש כתבי הגנה מטעמם על אף המצאתו אליהם.