ת"א 35159-03-12 מושיאשוילי- בן משה ואח' נ' וואקנין ואח'

1.המבקשים, אשר לקחו ייצוג עורך דין חדש ביום 11.2.15, הגישו ביום 30.3.15 בקשה לתיקון כתב התביעה, סמוך לפני מועד שמיעת הראיות הקבוע ליום 30.4.15.

בבקשה נטען כי התובעים סמכו על עורך הדין הקודם, שהתפטר מייצוג ביום 9.12.14, ולאחר נסיבות אישיות של המבקש התפנו לפנות לעו"ד אחר אשר מצא כי יש לתקן את התביעה. בבקשה נטען כי יש לצרף חוות דעת גרפולוגית ביחס לשחרור סחורות מטעם הנתבעים מהמכס.

2.עיון בתצהירי העדות הראשית שהגישו התובעים ביום 7.5.14 אל מול נוסח כתב התביעה המתוקן מלמד כי רוח הדברים דומה בשני המסמכים. לשיטת המבקשים יש להעתר לבקשה לצורך צירוף חוות דעת גרפולוגית לכתב התביעה המתוקן ומסמכים נוספים שלא צורפו קודם לכן.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות ועל רקע מכלול ההליכים בתיק עד היום, לא מצאתי מקום להעתר לבקשה. ראשית, הבקשה במהותה הינה בקשה להוספת ראיות או הגשת תצהיר עדות חדש, לאחר שהוגשו תצהירי הנתבעים. אין בסיס לבקשה לתיקון התביעה שעה שגם לשיטת המבקשים לא מבקשים לשנות מהתשתית העובדתית המצמיחה סעד אלא רק לפרט יותר את המסכת העובדתית. לא מצאתי כי שאלת זיוף ייפוי הכח לשחרור המכולה עומדת בלבה של תביעה זו באופן המצדיק הגשת חוות הדעת באיחור.

בתיק התקיימו ארבע ישיבות קדם משפט. בדיון מיום 27.4.14 עמדתי על מחדליהם הדיוניים של המבקשים וניתנה להם ארכה להגשת תצהירים לרבות הזכות לעתור לתיקון התביעה. בהחלטה מיום 30.9.14 נקבע מועד לשמיעת הראיות והבקשה הוגשה כאמור, כארבעה חודשים לאחר שב"כ המבקשים התפטר מייצוג וסמוך לדיון ההוכחות.

ככלל, החלפת עורך דין מייצג אינה מקנה זכות לתיקון כתבי הטענות, הוספת ראיות ושינוי חזית הדיון. גם הזכות לתיקון כתב תביעה אינה עומדת לעולם. על בית המשפט לשקול את אינטרס התובע והשלב הדיוני בו מוגשת הבקשה, האם נהג המבקש בשיהוי וקבלת בקשתו תגרום להכבדה, הארכת הדיון וסרבול. כן יש לתת משקל לאינטרס הציבורי ביעילות הליכים ואי הקצאת זמן שיפוטי יקר שלא לצורך (ראה, רע"א 3162/14 גזונטהייט נ' איזנברג, 12.10.14).

נוכח התנהלות התובעים, לא מצאתי כי יש לאפשר להם להחזיר את ההליך לראשיתו, וזאת בחלוף מעל לשלוש שנים ממועד הגשת התביעה. המשאב של זמן שיפוי בכלל, ומועד לשמיעת ראיות בפרט, הינו משאב יקר שבית המשפט מצווה להמנע מביטול דיוני הוכחות. כאשר מחדלי בעל דין מביאים אותו לניהול הליך הוכחות מבלי שנערך מספיק להצגת ראיותיו, עליו לשאת בתוצאות מחדליו. מתן היתר לתובעים לתקן תביעתם בשלב זה פוגעת באינטרס הנתבע לסופיות ההליך ובכלל הציבור המתדיינים אשר נפגע מבזבוז הזמן השיפוטי.

אשר על כן, הבקשה נדחית. לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות בגין בקשה זו או להתנות המשך ההליך בתשלום הוצאות שנפסקו, וזאת לאחר שבקשה להפקדת ערובה להוצאות נדחתה.